עד שהלב שלי מצא אותך - אודליה

עד שהלב שלי מצא אותך לפני שידעתי איך פניך נראות, לפני שלמדתי את שמך בלילות, היה בי מקום שרק לך הוא שמור, כמו נר שמחכה שיגיע האור. וכל התפילות שהתפללתי בשקט, כל הדמעות שהסתרתי בדרך, היו כמו שבילים שהובילו אליך, כדי שביום הזה אניח את חיי בידיך. ואם ישאלו אותי מהו נצח, אגיד: זה הרגע שבו פגשתי אותך. זה הלב שלי שמצא לו בית, זה כל העולם שנרגע בזרועותיך. ואם ישאלו אותי מהי אהבה, אגיד: זו הבחירה בך מחדש בכל שעה. מכל הנשמות, מכל הדרכים, אלף פעמים — הייתי בוחרת בך בחיים. אני לא מבטיחה שלא יהיו סערות, שלא יהיו ימים של שתיקות ארוכות, אבל מבטיחה שגם כשהשמיים יחשיכו, תהיה לי יד שתזכיר לי לאן הולכים. וכשיבואו שנים ויחליפו את פנינו, כשהזמן יכתוב את סיפור חיינו, ארצה שתביט בי כמו שאתה מביט עכשיו, ותדע שהלב שלי מעולם לא עזב. כי אם יש בעולם הזה מקום בטוח, זה המקום שבו הלב שלי מונח. ואם יש מתנה שלא ידעתי לבקש, זה אתה, אהובי, וכל מה שעוד נרגיש. ומכל החלומות שהעזתי לחלום, אתה התפילה שפגשה את היום. ואם אלוהים ייתן לי עוד אלף שנים, אבחר בך שוב, בכל אחד מהחיים. ואני שלך… לא רק ברגעים היפים, לא רק כשהלב רועד מבפנים. אני שלך גם בשיער שהלבין, בבית שייבנה, בילד שיישן, בכל בוקר פשוט, בכל ערב עייף, בכל מה שהחיים עוד ישאירו לנו בלב. ואם יום אחד לא יישארו מילים, רק שתי ידיים, שני לבבות זקנים, אחפש את ידך בתוך כף ידי, ואדע שגם אז — אתה כל עולמי. ואם ישאלו אותי מהו נצח, אגיד: זה אתה, גם כשהזמן בורח. זו הנשמה שלי שבחרה בנשמתך, זו כל הדרך שהביאה אותי אליך. ומול כל השמיים, מול כל החיים, אני נותנת לך את כל המחרים. לא רק עד שהמוות יפריד בינינו, אלא בכל עולם שבו ניפגש שנינו. ואם נולדתי עם תפילה אחת בלב, שתהיה לי אהבה שלא תעזוב, היום אני יודעת, אהובי, למה חיכיתי… כי כל חיי, גם כשלא ידעתי את שמך, הלב שלי כבר היה בדרך אליך. ואם ישאלו אותי מהי אהבה… אגיד: אתה. 🤍