ליקוטי מוהרן - כה

[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה] אָמְרוּ לֵהּ, אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. אַיְתִי בּוּדְיָא. פְּשַׁטוּהוּ, וְלָא הֲוֵי עָיֵל לְתַרְעָא. אָמַר לְהוּ, אַיְתוּ מָרָא סִתְרוּ רַשִׁ"י: אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא, הַרְאֵנוּ כְּלִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה הַהֶפְסֵד שֶׁהוּא מַפְסִיד. בּוּדְיָא, מַחְצֶלֶת: לָא עָיֵל בְּתַרְעָא, שֶׁהָיָה אָרךְ וְרָחָב יוֹתֵר מִן הַפֶּתַח. אַיְתוּ מָרָא וְסִתְרוּ, בִּנְיַן הַפֶּתַח וְהַכּתֶל עַד שֶׁיִּכָּנֵס מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנפֶת צוּפִים וַאֲמָנָה א. כִּי. צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמְדַמֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁרִירוּת לֵב שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִשְּׁרִירוּת הַלֵּב וּמְשַׁבֵּר לִבּוֹ הָאֶבֶן זֶה בְּחִינַת 'שָׁמִיר' שֶׁעַל יָדוֹ נִכְנָע הָאֶבֶן וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת הַמְדֻמִּיּוֹת וְהוֹלֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל וְכָל זְמַן שֶׁלּא הוֹצִיא שִׂכְלוֹ אֶל הַפּעַל שֶׁלּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן אָז אֶצְלוֹ הַשֵּׂכֶל בְּכחַ אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר שָׁבַר הַמְדַמֶּה אָז נִתְקוֹמֵם תְּכוּנַת שִׂכְלוֹ כי 'כשזה קם, זה נופל' אֲבָל הַשֵּׂכֶל עֲדַיִן בְּכחַ וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֲזַי הַשֵּׂכֶל בְּפעַל וְזֶה בְּחִינַת 'נפֶת צוּפִים' בִּבְחִינַת: "נפֶת תִּטּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ" שֶׁהוֹצִיא מְתִיקוּת שִׂכְלוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל [וְזֶה: 'שִׂפְתוֹתַיִךְ' הוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר] וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג אָז שִׂכְלוֹ שָׁב שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְּחַקְּרִים שֶׁיֵּשׁ שֵׂכֶל בְּכחַ, וְשֵׂכֶל הַפּעַל, וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה וְזֶה הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר הַמִּיתָה וְזֶה בְּחִינַת אֲמָנָה כִּי אֲמָנָה לְשׁוֹן קִיּוּם דָּבָר כִּי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה הוּא קִיּוּם שֶׁל אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה נִקְרָא מַה שֶּׁאָדָם יוֹדֵעַ הַרְבֵּה דְּבָרִים בִּידִיעָה אַחַת כִּי קדֶם צָרִיךְ לֵידַע הַרְבֵּה הַקְדָּמוֹת קדֶם שֶׁיֵּדַע אֵיזֶהוּ דָּבָר וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג אֶת הַדָּבָר מַשְׁלִיךְ. הַקְדָּמוֹתָיו וְיוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר בִּידִיעָה אַחַת וְעִקַּר הַמַּעְיַן הַחָכְמָה מִן הַמִּקְדָּשׁ יָצָא כִּי שָׁם הָיוּ מַקְרִיבִין הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם הַבַּהֲמִיּוּת וְכחַ הַדִּמְיוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זִבְחֵי אֱלהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" שֶׁשְּׁבִירַת הַדִּמְיוֹן הֵם הַקָּרְבָּנוֹת וּבִשְׁבִיל זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 'כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּטַל הַשָּׁמִיר' וְכוּ' וּכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָז יִתְקַיֵּם: "וּמַעְיָן מִן הַמִּקְדָּשׁ יֵצֵא" מוסיקה נדב בכר:    • אחד הניגונים היפים ביקום One of the most b...