פרק מיוחד 7.10 | עומר ג׳קסון

שלוש שנים אחרי ה 7 באוקטובר, אנחנו עוצרים כדי לשמוע את הסיפורים של האנשים שהיו שם. בפרק הזה של "מפת החום”, פרק מיוחד לציון שבעה באוקטובר, אירחתי את עומר ג׳קסון, לוחם דובדבן. עומר היה ברגילה כשהחלה המתקפה. בתוך שעות הוא הוקפץ ליחידה, עלה על מסוק ונחת עם חבריו בשדות סמוך לבארי, בלי להבין עדיין את ממדי האירוע. כשהכוח נכנס לקיבוץ, המציאות התבהרה במהירות: בתים הרוסים ושרופים, פצועים, הרוגים ולחימה בתוך מקום שעד שעות קודם היה ביתם של אזרחים. במקביל ללחימה בבארי, עומר ניסה שוב ושוב להשיג את חבר ילדותו, תומר ברק זכרו לברכה, מפקד בגדוד 13 של גולני. רק למחרת הגיעה הבשורה שתומר נהרג. בפרק עומר מספר על החברות ביניהם, על הקושי לעכל את האובדן בזמן שהוא עצמו עדיין נמצא בלחימה ועל המשפט שמלווה את חבריו ומשפחתו של תומר מאז: "בלי תירוצים". דיברנו גם על החיים שאחרי. על הניסיון להתנתק מהזיכרונות, על הדברים שהלחימה שינתה בו ועל ההבנה שהזמן לא באמת מעלים את האובדן, אלא מלמד אותך כיצד לחיות לצדו. שלוש שנים אחרי אותו בוקר, המסר של עומר ברור: זו המדינה שלנו. למרות הקושי ולמרות כל מה שעברנו, צריך להמשיך להיות כאן, להילחם עליה, להתמיד ולבנות כאן את החיים שלנו. פרק על לחימה, אובדן, חברות ועל דור שלם שחזר לחיים הרגילים, אבל לעולם לא באמת חזר להיות אותו הדבר. לזכרו של תומר ברק.