שיחה עם פרופ' רעיה מורג על ספרה קמרה רוז'

בשיחה עם פרופ' רעיה מורג על ספרה "קמרה רוז': קולנוע קמבודי מתעד רצח עם" שוחחנו על הייצוגים הקולנועיים המיוחדים לקולנוע הקמבודי התיעודי של ההתמודדויות של ניצולים שהפכו לבימאים עם המרצחים של הקמר רוז'. לאחר כשלושים וחמש שנות שתיקה, נפתח הרנסנס של הקולנוע הקמבודי המתעד את רצח העם בקמבודיה בידי הקמר רוז' בשנים 1974-1979. הבימאים ויוצרי הקולנוע רודפים אחר המרצחים ומעמתים אותם עם המצלמה, עם האמת ועם אחריותם למעלליהם במה שמורג מכנה "דו-קרב" - מעשה שאינו מביא להכרה המיוחלת של המרצחים בפשעיהם. יחד עם זאת, הקולנוע מצליח לייצר ארכיון של אמת מבעד להתכחשויות של הפושעים, ובעיקר, מצליח לשנות את מאזן הכוחות בין הניצולים למקרבנים. הניצולים יוצרי הקולנוע זוכים מחדש בסוכנות (agency) כסובייקטים אנושיים, מבלי שהם מעניקים לרודפיהם סליחה מלאכותית אך גם ללא נקמה, ב"טינה מוסרית לא נקמנית" - כפי שמכנה זאת מורג בעקבות "מעבר לאשמה ולכפרה" של ז'אן אמרי. ללא סליחה, ללא נקמה ומתוך השבה מחודשת של הסוכנות והדיגניטי ליוצרים הניצולים, הקולנוע התיעודי הקמבודי מאפשר פנייה לחיים אתיים משותפים - גם עם המרצחים, שלעתים קרובות חיים עם הניצולים באותו הכפר - בעבודה שאינה מסתיימת, שאיננה פתורה ושלא פוטרת איש מאחריות לזכור את הג'נוסייד ולהבטיח שלא יישנה.