להיות מי שאני

מילים: ליבנת מצרפי וישראל חדד לחן והפקה: ישראל חדד באמצעות בינה מלאכותית להיות מי שאני לִפְעָמִים הַמַּחְסוֹמִים שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, לֹא קְשׁוּרִים לְמִי שֶׁעוֹמֵד מוּלֵנוּ, אֶלָּא לִדְבָרִים שֶׁעָבַרְנוּ בֶּעָבָר, לִפצעים שֶׁהַלֵּב עוֹד לֹא סָגַר. זִכְרוֹנוֹת שֶׁנִּצְרְבוּ בַּתַּת־מוּדָע, פְּחָדִים שֶׁלִּפְעָמִים אֵין לָהֶם מודע, וְאָנוּ מַמְשִׁיכִים לִבְנוֹת חוֹמוֹת, כְּדֵי לֹא להפגע שׁוּב מֵחֲלוֹמוֹת. כִּי כְּשֶׁכֵּיף לִי לִהְיוֹת לְצִדֵּךְ, וְהַלֵּב מַרְגִּישׁ שֶׁטּוֹב לוֹ בְּתוֹכֵךְ, אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אִתָּךְ כל רֶגַע, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַחִבּוּר שֶׁהַלֵּב מְבַקֵּשׁ. אָז מַה זוֹ בְּעֶצֶם מְשִׁיכָה? הַאִם זוֹ רַק תְּשׁוּקָה חוֹלֶפֶת וְרֶגַע שֶׁל תְּחוּשָׁה? לִרְאוֹת מִישֶׁהִי וּלְהַרְגִּישׁ רְצוֹן, אוֹ לִמְצֹא בְּתוֹךְ הַלֵּב לפתוח דלת או חלון מִשְּׁנוֹת הַנְּעוּרִים לִמְּדוּ אוֹתָנוּ לִרְצוֹת, לְהִסְתַּכֵּל עַל הַחוּץ וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי תְּשׁוּקוֹת, אֲבָל הַנְּשָׁמָה מְחַפֶּשֶׂת יוֹתֵר, מִישֶׁהוּ שֶׁיָּבִין אוֹתָהּ וְיִהְיֶה לָהּ חָבֵר. כִּי מְשִׁיכָה הִיא לֹא רַק מַרְאֶה וְלֹא רַק מַגָּע, הִיא הָאֵנֶרְגְּיָה שֶׁבֵּין שְׁנֵי לְבָבוֹת, הִיא הַשֶּׁקֶט שֶׁמַּגִּיעַ כְּשֶׁאֵין לְאָן לִבְרֹחַ, והרצון לְהִשָּׁאֵר, לְהַקְשִׁיב וְלִצְמֹחַ. אוּלַי הַחִבּוּר הָאֲמִתִּי הוּא לִהְיוֹת מִי שֶׁאֲנִי, לְלֹא מַסֵּכוֹת, לְלֹא פַּחַד, לְלֹא לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמִי, לִפְתֹּחַ אֶת הַלֵּב וְלָתֵת לַנְּשָׁמָה לִבְחֹר, כִּי חִבּוּר אֲמִתִּי הוּא לֹא רַק לִרְצוֹת, אֶלָּא לִמְצֹא אֶת הַשֶּׁקֶט וְלִלְמֹד לֶאֱהֹב.