לא נשאר ממני

לא נשאר ממני [אינטרו] תגידי, את זוכרת מה הבטחנו בלילות? שגם אם העולם ייפול, לא ניתן לנו ליפול. אז איך הפכנו זרים עם אלף זיכרונות? איך מי שהייתה לי בית הפכה לי לסיוט? [בית ראשון] אני הולך ברחובות, אבל הראש נשאר אצלך, כל שיר שמתנגן לי מחזיר אותי אלייך. כולם אומרים לי תתקדם, אחי, היא לא שווה ת’כאב, אבל איך סוגרים דלת כשעוד גרים בתוך הלב? נתתי לך ת’אמת, את החזרת לי שתיקות, לילות בלי שינה, הודעות מחוקות. היית לי התשובה לכל השאלות, היום אני שואל איך למדנו להיפרד בלי לבכות. אני צוחק עם החבר’ה, בפנים הכול שבור, מסתיר את הסדקים כאילו אין לי שום סיפור. את אמרת זה לנצח, אני האמנתי לתמים, עכשיו לנצח זה הרגעים שהפכו לזיכרונות קרים. [קדם פזמון] ואם תתקשרי עכשיו, אני לא יודע מה לומר, כי חלק ממני מתגעגע, חלק מפחד להישבר. את השארת אצלי תמונות, אני השארתי לך כאב, איך אפשר לשכוח מישהי שעוד גרה לי בלב? [פזמון] לא נשאר ממני, רק צל על הקיר, עוד לילה בלעדייך, עוד חלום שמחזיר. אני אומר שהתגברתי, אבל משקר לעצמי, כי מכל מה שהיה לנו, נשארת רק איתי. לא נשאר ממני, לא כמו שהייתי, נתתי לך הכול, ובסוף את איבדת אותי. ואם תשאלי אם אהבתי, אז כן, עד הסוף, רק חבל שאהבה לא תמיד מספיקה כדי לא ליפול. [בית 2] כמה פעמים אמרתי לעצמי שזאת הפעם האחרונה, שאני לא חוזר למקום שהפך לי לתחנה. את באה כשבודד לך, הולכת כשאני צריך, ואני עוד מוצא תירוצים לכל מה שאת עושה לי. היו לנו שיחות עד שהבוקר כבר עלה, נשבענו לא לוותר, גם כשהנשמה עייפה. עכשיו המסך דולק, אבל השם שלך שותק, אני כותב לך אלף מילים ובסוף הכול מוחק. אולי הייתי עיוור, אולי פחדתי להפסיד, אולי רציתי להציל משהו שלא רצה להחזיק. כי נתתי לך מקום גם כשלא נשאר לי מקום, והפכתי את הכאב שלי לבית בשבילך, פתאום. אז אל תגידי שהתשובה היא שהזמן הכול מרפא, יש צלקות שלא נעלמות, רק לומדים לחיות איתן יפה. ואם יום אחד תביני מה איבדת בדרך, אל תחפשי אותי באותו מקום, אני כבר לא אותו הילד. [גשר] ואם את שומעת את השיר הזה לבד בחדר, תדעי שלא שכחתי, פשוט למדתי לוותר. לא כל מי שאוהב אותך יודע גם לשמור, ולא כל לב שנשבר מצליח לחזור לאור. [פזמון אחרון] לא נשאר ממני, רק צל על הקיר, עוד לילה בלעדייך, עוד חלום שמחזיר. אני אומר שהתגברתי, אבל משקר לעצמי, כי מכל מה שהיה לנו, נשארת רק איתי. לא נשאר ממני, לא כמו שהייתי, נתתי לך הכול, ובסוף את איבדת אותי. ואם תשאלי אם אהבתי, אז כן, עד הסוף, רק חבל שאהבה לא תמיד מספיקה כדי לא ליפול. [אאוטרו] אולי יום אחד אשמע את השם שלך ולא יכאב, אולי יום אחד אבין למה נשבר לי הלב. עד אז אני שר את מה שלא הצלחתי לומר, כי יש אנשים שעוזבים, אבל לא באמת נגמרים.