סדר וידוי ליל יוה"כ - חיים יחיא ז"ל - נוסח תימן-שרעב

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה, תֹּאחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט. בְּבֹא תוֹכֵחָה נֶגְדֶּךָ, שְׁמֵֽנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח. גִּשְׁתְּךָ לַחֲקֹר מוּסָר, רַחֲמֶֽיךָ יְקַדְּמוּ רָגְזֶֽךָ. דַּלּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶֽךָ, קָרֵב צֶדֶק מֵאֵלֶֽיךָ. הוֹרֵֽנוּ, בְּזַעֲקֵֽנוּ לָךְ, צַו יְשׁוּעָתֵֽנוּ בְּמַפְגִּיעַ. וְתָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם, פְּתָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ. זְכֹר נָאַמְתָּ, עֵדוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ. חוֹתַם תְּעוּדָה תַּתִּיר, סוֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶֽיךָ. טַבּוּר אַגַּן הַסַּהַר, נָא אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג. יָהּ, דַּע אֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְדָעוּךָ, מַגֵּר אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ. כִּי תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן, לְכוּדִים אֲסִירֵי הַתִּקְוָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֶתְוַדֶּה עַל־עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת. בַּלַּֽיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת: יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶֽשַׁע לְהִתְעוֹלֵל. שׁוֹמֵר מַה־מִּלַּֽיְלָה שׁוֹמֵר מַה־מִּלֵּיל: לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאֽוֹתוּ. וְיוֹם וָלַֽיְלָה לֹא יִשְׁבֹּֽתוּ: וּשְׁאַר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶֽיךָ יִתְלַחֲשׁוּ. כָּל־הַיּוֹם וְכָל־הַלַּֽיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ: וְיַֽעַן אֲשֶׁר עָבַֽרְתִּי עַל־מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא־תַעֲשֶׂה. מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְּכָל־לַֽיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה: אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִֽילָה. יוֹם צָעַֽקְתִּי בַּלַּֽיְלָה: אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי. וְלַֽיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי: כִּי לֵיל כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי. הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהֹוָה: בּוֹ אֶת־חֲטָאַי אֲנִי מוֹדֶה לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת. לַיְלָה אָבוֹא לְהוֹדוֹת: וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי. הַלַּֽיְלָה הַזֶּה לַיהֹוָה: אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי וְלָשׁון הָרָע. הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצוֹת רָעוֹת. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִֽינוּ דְבָרֶֽיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִֽינוּ וְתִעֲתַעְנוּ. וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵֽינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: אָשַֽׁמְנוּ מִכָּל־עָם. בּֽוֹשְׁנוּ מִכָּל־גּוֹי. גָּלָה מִמֶּֽנּוּ מָשׂוֹשׂ. דָּוֶה לִבֵּֽנוּ בַּחֲטָאֵֽינוּ. הָחְבַּל אֶוְיֵֽנוּ. וְנִפְרַע פְּאֵרֵֽנוּ. זְבוּל מִקְדָּשֵֽׁנוּ. חָרֵב בַּעֲוֹנֵֽינוּ. טִירָתֵֽנוּ הָֽיְתָֽה לְשַׁמָּה. יְפִי אַדְמָתֵֽנוּ לְזָרִים. כֹּחֵֽנוּ לְנָכְרִים: לְעֵינֵֽינוּ עָֽשְׁקֽוּ עֲמָלֵֽנוּ. מְמֻשָּׁךְ וּמֹרָט מִמֶּֽנּוּ. נָֽתְנֽוּ עֻלָּם עָלֵֽינוּ. סָבַֽלְנוּ עַל שִׁכְמֵֽנוּ. עֲבָדִים מָֽשְׁלוּ בָֽנוּ. פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם. צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבֽוּנוּ. קְרָאנֽוּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ. רִחַֽקְתָּ מִמֶּֽנּוּ בַּעֲוֹנֵֽינוּ. שַֽׁבְנוּ מֵאַחֲרֶֽיךָ. תָּעִֽינוּ כַּצֹּאן וְאָבַֽדְנוּ. וַעֲדַיִן לֹא שַֽׁבְנוּ מִתְּעִיָּתֵֽנוּ. וְהֵיאַךְ נָעִיז פָּנֵֽינוּ וְנָקְשָׁה עָרְפֵּֽנוּ לוֹמַר לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ: מַה־נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַה־נְּסַפֵּר לְפָנֶֽיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים: הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת. אַתָּה יוֹדֵֽעַ: אַתָּה יוֹדֵֽעַ רָזֵי עוֹלָם. וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל־חָי: אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן. רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב: אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ. וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָֽנוּ אֶת־כָּל־חַטֹּאתֵֽינוּ, וּתְכַפֵּר לָֽנוּ אֶת־כָּל־עֲוֹנוֹתֵֽינוּ, וְתִמְחֹל וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵֽינוּ. עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דַעַת: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדַעַת וּבְמִרְמָה: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהִרְהוּר הַלֵּב: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוִדּוּי פֶּה: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחֹזֶק יָד: וכו' עַל חֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין. סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחֶנֶק. עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה. וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּם קוּם עֲשֵׂה. וּבֵין שֶׁאֵין בָּם קוּם עֲשֵׂה. בֵּין שֶׁגְּלוּיִים לָנוּ. וּבֵין שֶׁאֵינָן גְּלוּיִים לָנוּ. אֶת שֶׁגְּלוּיִים לָנוּ כְּבָר אָמַרְנוּם לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וְהוֹדִינוּ לְךָ עֲלֵיהֶם. וְאֶת שֶׁאֵינָן גְּלוּיִים לָנוּ, הֵם גְּלוּיִים וִידוּעִים לְפָנֶיךָ, כִּי הַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ כִּי אַתָּה סוֹלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחֲלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ: