אֲנִי כָּאן – שיר על הלם קרב וטראומה מורכבת | מיכאל שמידט

״אֲנִי כָּאן״ הוא שיר שכתבתי מתוך ההתמודדות עם הלם קרב פגיעות מיניות וטראומה מורכבת. זהו שיר על נשמות שחזרו מן המלחמה, אבל המלחמה לא חזרה מהן. על פציעה שאינה תמיד נראית, על משפחות וילדים, על מוסדות שלא תמיד רואים את האדם שמאחורי המסמכים — ועל התקווה להמשיך להתפלל, לנשום ולחזור לחיות. מילים: מיכאל שמידט לחן והפקה מוזיקלית: נוצרו בסיוע SUNO נְשָׁמוֹת עִם הֶלֶם קְרָב, שֶׁרַק רוֹצוֹת מָקוֹם לָנוּחַ. נְשָׁמוֹת עִם טְרָאוּמָה מֻרְכֶּבֶת, שֶׁעֲדַיִן אֵין לָהּ הַגְדָּרָה. נְשָׁמוֹת אֲבוּדוֹת, בַּמֶּרְחָב שֶׁל הַהִישָּׂרְדוּת. נְשָׁמוֹת אֲבוּדוֹת בְּרֵיחוֹת, בִּצְבָעִים וּבִרְגָעִים שֶׁלֹּא נִגְמָרִים. וּבֵין כָּל אוֹתָם רְגָעִים, אֲנִי עוֹד אוֹמֵר תּוֹדָה לֵאלֹהִים. וּבֵין כָּל הַנְּפִילוֹת, אֲנִי חוֹזֵר אֶל אוֹתָן תְּפִלּוֹת. אֲנִי כָּאן... אֲנִי קַיָּם... וְתוֹדָה לְךָ, בּוֹרֵא עוֹלָם. נְשָׁמוֹת שֶׁרַק אֶתְמוֹל אֶת תְּעוּדַת הַסִּיּוּם קִבְּלוּ. וְהִנֵּה הֵן הַיּוֹם, עִם נֶשֶׁק בַּיָּדַיִם. נְשָׁמוֹת שֶׁלֹּא יוֹדְעוֹת, וְרַק מִסְתָּעֲרוֹת. מִתּוֹךְ חֲלוֹם, מִתּוֹךְ תִּקְוָה, שֶׁזֹּאת הַמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה. נְשָׁמוֹת שֶׁיּוֹם אֶחָד יִשְׁאֲלוּ: אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ לֹא לִהְיוֹת? לִנְשֹׁם, לָלֶכֶת וּלְדַבֵּר, אֲבָל בִּפְנִים כְּבָר לֹא לִחְיוֹת. נְשָׁמוֹת שֶׁמַּקְרִיבוֹת מִשְׁפָּחוֹת, בְּלִי לִשְׁאֹל מַה יִהְיֶה מָחָר. וּבֵין כָּל אוֹתָם רְגָעִים, אֲנִי עוֹד אוֹמֵר תּוֹדָה לֵאלֹהִים. וּבֵין כָּל הַנְּפִילוֹת, אֲנִי חוֹזֵר אֶל אוֹתָן תְּפִלּוֹת. אֲנִי כָּאן... אֲנִי קַיָּם... וְתוֹדָה לְךָ, בּוֹרֵא עוֹלָם. נְשָׁמוֹת שֶׁלֹּא שָׁאֲלוּ, הֵן פָּשׁוּט הִתְיַצְּבוּ. לָקְחוּ נֶשֶׁק, וְשׁוּב הִסְתָּעֲרוּ. וְהִנֵּה הֵן כָּאן הַיּוֹם. כְּמֵהוֹת... לַחֲזֹר פָּשׁוּט לִחְיוֹת. נְשָׁמוֹת פְּצוּעוֹת וְלֹא נִרְאוֹת, שֶׁאֶת תִּקְוָתָן רָמְסוּ מוֹסְדוֹת. נְשָׁמוֹת שֶׁאֵין לָהֶן בְּרֵרָה, כִּי הֵן הֵבִיאוּ חַיִּים. וְיֵשׁ יְלָדִים שֶׁמְּחַכִּים, שֶׁאַבָּא יָשׁוּב מֵהַמִּלְחָמָה שֶׁבִּפְנִים. נְשָׁמוֹת טוֹבוֹת, שֶׁרַק מְבַקְּשׁוֹת עֶזְרָה. מִבְּנֵי אָדָם, לֹא רַק מֵאֱלֹהִים. כִּי לֹא כָּל מִלְחָמָה נִגְמֶרֶת כְּשֶׁחוֹזְרִים הַבַּיְתָה. יֵשׁ מִלְחָמוֹת שֶׁנִּשְׁאָרוֹת בַּגּוּף, וְיֵשׁ קְרָבוֹת שֶׁאֵין לָהֶם תְּמוּנָה. וְכָל מַה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ, הָיָה מָקוֹם קָטָן לָנוּחַ. יָד שֶׁתֹּאחַז, וְאָדָם שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַפְּצִיעָה. וּבֵין כָּל אוֹתָם רְגָעִים, אֲנִי עוֹד אוֹמֵר תּוֹדָה לֵאלֹהִים. וּבֵין כָּל הַנְּפִילוֹת, אֲנִי חוֹזֵר אֶל אוֹתָן תְּפִלּוֹת. אֲנִי כָּאן... אֲנִי קַיָּם... גַּם כְּשֶׁבִּפְנִים עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַמִּלְחָמָה. אֲנִי כָּאן... אֲנִי קַיָּם... וְתוֹדָה לְךָ, בּוֹרֵא עוֹלָם. #אניכאן #הלםקרב #טראומהמורכבת #פוסטטראומה #PTSD #שירישראלי #מיכאלשמידט