שיחות לפני סליחות תשפ״ז | ״הן בפנייך משתקפים פתאום פניי״ הרבנית כרמית פיינטוך

ב"ה, לימוד ימים נוראים מעשה ממלך עניו / סיפורי מעשיות, ר' נחמן מעשה במלך אחד, שהיה לו חכם. אמר המלך לחכם: יש מלך שחותם עצמו שהוא גיבור גדול ואיש אמת וענו. והנה גיבור - אני יודע שהוא גיבור, מחמת שסביב מדינתו הולך הים, ועל הים עומדים חילים על ספינות עם תותחים, ואינם מניחים להתקרב... אך מה שחותם עצמו איש אמת וענו - זה איני יודע. ואני רוצה שתביא אלי הפורטרט [צילום] של אותו המלך. כי יש למלך כל הפורטרטים של כל המלכים, והפורטרט שלו לא נמצא אצל שום מלך, כי הוא נסתר מבני-אדם, כי הוא יושב תחת כילה, והוא רחוק מבני מדינתו. הלך החכם אל המדינה. אמר החכם בדעתו, שצריך לו לידע מהות המדינה. ועל ידי מה ידע המהות של המדינה? על-ידי הקאטאויש של המדינה (עניני צחוק), כי כשצריכים לידע דבר, צריכים לידע הקאטאויש של אותו הדבר... ויש בכל המדינות מדינה שכוללת כל המדינות, ובאותה המדינה יש עיר אחת שכוללת כל העירות של כל המדינה שכוללת כל המדינות, ובאותה העיר יש בית אחד שכוללת כל הבתים של כל העיר שכוללת כל העירות של המדינה שכוללת כל המדינות, ושם יש אדם שכלול מכל הבית וכו', ושם יש אחד שעושה כל הליצנות והקאטאוויש של המדינה. ולקח החכם עמו ממון רב, והלך לשם, וראה שעושים כמה מיני ליצנות וצחוק, והבין בהקאטאויש שהמדינה כולה מלאה שקרים מתחלה ועד סוף... והבין החכם באותו הצחוק שהמדינה כולה מלאה שקרים ורמאות, ואין בה שום אמת... עד שבא אל המלך בעצמו. וכשבא אל המלך ענה ואמר: על מי אתה מולך? שהמדינה מלאה שקרים כולה, מתחילה ועד סוף, ואין בה שום אמת. והתחיל לספר כל השקרים של המדינה.וכשהמלך שמע דבריו, הרכין אוזניו אצל הכילה לשמוע דבריו, כי היה תמוה למלך שיימצא איש שיודע מכל השקרים של המדינה. ושרי המלוכה ששמעו דבריו כעסו עליו מאוד, והוא היה מספר והולך השקרים של המדינה.ענה ואמר החכם: והיה ראוי לומר שגם המלך כמותם, שהוא אוהב שקר כמו המדינה, אך מזה אני רואה איך אתה איש אמת, ובשביל זה אתה רחוק מהם, מחמת שאין אתה יכול לסבול השקר של המדינה. והתחיל לשבח המלך מאוד מאוד.והמלך, מחמת שהיה עניו מאוד, ובמקום גדולתו שם ענוותנותו, כי כן דרך העניו, שבכל מה שמשבחים ומגדלים אותו יותר, נעשה קטן ועניו יותר, ומחמת גודל השבח של החכם, ששיבח וגידל את המלך, בא המלך בעניוות וקטנות מאוד, עד שנעשה אין ממש. ולא היה יכול להתאפק, והשליך את הכילה לראות את אותו החכם, מי הוא זה שהוא יודע ומבין כל זאת. ונתגלה פניו, וראה אותו החכם, והביא הפורטרט שלו אל המלך. דע / סיון הר שפי שאני מבקשת שתדע / אותי / ואיני רוצה שתדע אלא / אותי כולי / כיודע / שאינך יודע / וד"ל. ועוד / אל תעשה ממני מה / שאני לא / אלא / עשה ממני / מה שאני / עוד. ליטוף /אגי משעול: ואֲנַחְנוּ מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה / בְּפִלְאֵי הַפָּנִים שֶאֵין לָהֶם אָח, / וְנוֹגְעִים זֶה בָּזֶה / בְּפִלְאֵי הָאֶצְבָּעוֹת וְחָכְמָתָן הַנִּבְדֶּלֶת מֵחָכְמָתֵנוּ, בְּחִיּוּכֵנוּ הָרָחָב וְשִׁנֵּינוּ הָרְבוּעוֹת / וְהַלֹּא-מְחַרְחֲרוֹת רִיב / שֶׁאָנוּ מְגַלִּים זֶה לָזֶה, / בְּמַגָעֵנוּ הַמִּתְרַגֵּשׁ, הַחַם וְהַחוֹשֵׁשׁ (כִּי הַזּוּלַת תָּמִיד הוּא רֹשֶׁם עַז מִנְּשֹא, / חִידָה שֶפִּתְרוֹנָהּ מְרֻמָּז רַק בְּמַבָּטוֹ / הַנִּשְׁקָף כִּרְאִי)