Fiddler On The Roof -The Dream Scene ( Male Fruma Sarah )

מתוך "כנר על הגג" בתיאטרון הקאמרי סבתא צייטל \ פרומה שרה: ניסו שליו טוביה: נתן דטנר גולדה: חני נחמיאס "ניסו שליו" בפייסבוק   / 131080220281552   סבתא צייטל (שרה): ברכה על ראש כולכם. הרב: מזל טוב! מזל טוב! סבתא צייטל: לנישואי בתכם. הרבי: מזל טוב! מזל טוב! סבתא צייטל: חתן מוצלח ממש. כצפיחית בדבש. הלוא הוא מוטל קמזויל . גולדה (מבולבלת, בדיבור): מוטל? סבתא צייטל: חתן, כולו ברכה! הרב: מזל טוב! מזל טוב! סבתא צייטל: ואיזו משפחה! הרב: מזל טוב! מזל טוב! סבתא צייטל: אברך ישר וטוב. חייט שאין כמותו. הלוא הוא מוטל קמזויל. (טוביה לכלייזמר- אל תעשה את זה עוד פעם) גולדה (בדיבור): חייט? היא ודאי טועה. הוא לא חייט הוא קצב וקוראים לו לייזר וולף טוביה (שר): ודאי טעות היא, סבתא. לא חייט הוא. הרי קצב הוא, סבתא, וקוראים לו לייזר-וולף. סבתא צייטל (מעופפת באויר) (בזעם) לא!!! סבתא צייטל (שרה): הרי חייט הוא, טוביה. לא טעיתי. אמרתי: "צייטל תנשא כדת רק למוטל החייט!" המקהלה: שידוך כזה מוצלח מזל טוב! מזל טוב! סבתא צייטל: שם, במרום, נחתך. המקהלה: מזל טוב! מזל טוב! תפארת הבנים. הטוב בחתנים. הלא הוא מוטל קמזויל. גולדה (ממיטתה): אך כבר הודענו על החתונה לשכנינו. ותקענו כף לליזר וולף. טוביה (שר): אך כבר הודענו, סבתא, לשכנינו. וכף תקענו, סבתא, לקצב, הוא לייזר-וולף. סבתא צייטל: (שוב טסה באויר, כשהיא צורחת בזעם) לא! (שרה) אם כבר הודעת, טוביה - עניינך הוא. אשר ללייזר-וולף אומר לך: "זאת כבר בעיה שלך!" המקהלה: לא כל אחד מוצא מזל טוב! מזל טוב! שידוך נאה כזה. מזל טוב! מזל טוב! חפשו בכל פינה אם יש עוד במדינה חייט כמו מוטל קמזויל! טוביה (בדיבור): קצב, לא חייט. המקהלה: חייט כמו מוטל קמזויל. טוביה (בדיבור): שמו לייזר-וולף! (שר) חייט כמו מוטל קמ- מקהלה (משסעת אותו, שרה): שה! שה! טוביה: מה? מקהלה (שרה): הסתכלו! הסתכלו - ותראו: או או או או או הו! מי זה בא? זה רוח-בלהות בא! קולות בודדים: האמנם? כן! כמובן! זו היא! איך אפשר לטעות בה? מקהלה: אשת-הקצב, זו ששבקה חיים, באה היא לכאן מארץ הרפאים. פרומה-שרה, פרומה-שרה, פרומה-שרה, פרומה-שרה, פרומה-שרה, פרומה-שרה. פרומה-שרה (זועקת בקול): טוביה! טוביה! הסתכל מי באה מן השאול שבו היא גרה. מקהלה: בו היא גרה. פרומה-שרה: איך עוללת ככה לידידה כמו פרומה-שרה? מקהלה: פרומה-שרה! פרומה-שרה: איך זלזלת, טוביה, בכבודה של הנפטרת? מקהלה: הנפטרת? פרומה-שרה: איך את כל ביתה פתאום מסרת לאחרת? המקהלה: לאחרת? פרומה-שרה: איך כל זאת עשית, איך? כך להכניס את צייטל לביתי? ולבגדיי? לתכשיטיי? למיטתי? איך? איך? מקהלה: איך עוללת לי כל זאת? זה לא יפה! פרומה-שרה: איך? מקהלה: פה! FE פרומה-שרה: איך? מקהלה: פה! FE פרומה שרה: איך? מקהלה: פה! FE פרומה-שרה: איש עדין כמוך, טוביה, ככה יתעלל בי? מקהלה: יתעלל בי? פרומה שרה: אל תשפיל ראשך! הרם אותו והסתכל בי! המקהלה: הסתכל בי! פרומה-שרה: הישבע מיד שלא תסכים לנישואיה! המקהלה: נישואיה! פרומה-שרה: כי אם לא תשמע לי - לא תראה עוד את פניה! המקהלה: את פניה! פרומה-שרה: אם תינשא ללייזר וולף - אבוי לשניהם! היא תחייה רק שבועיים. רק שבועיים, ואז -- אבוא אל מיטתה, אתפוש לה בגרונה, ו... הישמרי לך, צייטל! שתדעי לך, צייטל! (צוחקת צחוק פרוע) זוהי מתנתי, צייטל - אם תנשאי ללייזר-וולף.