תהילים עו-עז

פרק עו – מזמור המתאר את גדולת ה׳ ואת כוחו להכניע את האויבים. אלוהים נודע ביהודה ובישראל, ושכינתו בציון; שם הוא שובר את כלי הנשק ומכניע את גיבורי המלחמה. גם האמיצים ביותר אינם יכולים לעמוד בפני זעמו. המזמור קורא לבני האדם לירוא את ה׳, להעלות לו נדרים ולתת לו כבוד, שכן הוא מושל במלכי הארץ ומכניע את גאוות האדם. פרק עז – אסף מתאר לילה של מצוקה, שבו הוא זועק אל ה׳ ואינו מוצא נחמה. הוא מהרהר אם חדל חסד ה׳ ואם נשכחה הבטחתו, עד שהוא מחליט להיזכר במעשי ה׳ ובנפלאותיו מימי קדם. זיכרון גאולת ישראל, ובייחוד קריעת הים והובלת העם בידי משה ואהרן, מחזק את אמונתו. המזמור מסתיים בתיאור הנהגת ה׳ את עמו דרך הים, אף שעקבותיו לא נודעו.