פרשת חיי שרה | לימוד תורה לא פוטר משטיפת כלים | הגאווה המסוכנת מתחפשת לקדושה! ᴴᴰ

מדוע רבקה רצה לספר לאמה? ״וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ (בראשית כד, כח) מדוע רבקה מיהרה לרוץ ולספר לאמה על המפגש עם אליעזר, ומה מלמדת אותנו התורה באמצעות המילה הגדה על הרצון להעביר לאחרים את ההתלהבות מהאמונה? מה הקשר בין רבקה הצדקת ללבן הרמאי? ״וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן״ (בראשית כד, כט) מדוע התורה מדגישה שרבקה היא אחותו של לבן, ומה הדבר מלמד על התכונות הטבעיות שלה ועל עבודת המידות שנדרשה ממנה כדי להגיע למדרגתה? האם תכונות שליליות עוברות במשפחה? ״רוֹב בָּנִים דּוֹמִין לַאֲחֵי הָאֵם״ (בבא בתרא קי ע"א) כיצד דברי חז"ל על הדמיון בין ילדים לאחי אמם מסבירים את הקשר שבין תכונותיהם של עשו ויעקב לבין לבן, אחיה של רבקה? כיצד יעקב אבינו קשור לרמאות של לבן? ״וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא״ (בראשית כט, יב) מדוע יעקב מציג את עצמו כאחיו של לבן ברמאות, וכיצד התכונה הזאת משתלבת עם היותו יעקב אבינו, שמידתו אמת? כיצד הופכים תכונות שליליות למידות מתוקנות? ״תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם״ (מיכה ז, כ) כיצד הגיע אברהם למידת החסד ויעקב למידת האמת דווקא מתוך התמודדות עם נטיות טבעיות הפוכות, ומהו היסוד שמלמד הבעל שם טוב על הכוח החיובי שמסתתר בתוך כל מידה שלילית? כיצד יצחק הפך את מידת הגבורה לסבלנות ואהבה? ״וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו״ (בראשית כה, כח) כיצד יצחק אבינו, שמידתו גבורה ודין, הצליח לגלות אהבה וסבלנות כלפי עשו, ומה הדבר מלמד על האפשרות להפוך כעס וכוח למידות חיוביות? מדוע לבן רץ לקראת אליעזר? ״וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן״ (בראשית כד, כט) מדוע לבן ממהר לרוץ לקראת אליעזר, ומדוע התורה מדגישה שהריצה הייתה החוצה אל העין? האם מסתתר כאן ניסיון לפגוע באליעזר באמצעות החיצוניות ועין הרע? מדוע לבן מצטער כשראה את התכשיטים? ״וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ״ (בראשית כד, ל) מדוע משתמשת התורה בלשון המזוהה עם צער דווקא כאשר לבן רואה את התכשיטים שקיבלה אחותו, ומה הדבר מגלה על כוונותיו כלפי אליעזר? מדוע אליעזר ממשיך לשמור על הגמלים לאחר הניסים שזכה להם? ״וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן״ (בראשית כד, ל) כיצד ייתכן שלאחר שתפילתו התקבלה והוא זכה לניסים גלויים, אליעזר ממשיך לשמור בעצמו על הגמלים כאחד העבדים הפשוטים, ומה מלמד הדבר על ענווה אמיתית? כיצד אפשר להכשיל אדם בגאווה דווקא באמצעות שבחים רוחניים? ״וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ יְהֹוָה לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ״ (בראשית כד, לא) מדוע לבן פונה לאליעזר בשבחים רוחניים ומציג אותו כאדם מבורך, וכיצד מחמאות על צדקות וגדלות בתורה עלולות להפיל אדם בגאווה? מדוע אליעזר מטפל בגמלים בעצמו במקום להפעיל את משרתיו? ״וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים״ (בראשית כד, לב) מדוע, לפי ביאור הרב, אליעזר דואג בעצמו לגמלים אף שיש עמו עבדים רבים, ומה הדבר מלמד על אדם שממשיך לבצע עבודות פשוטות גם לאחר שהגיע למדרגות רוחניות גבוהות? מה ההבדל בין להיות עם אנשים לבין להרגיש שווים להם? ״וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ״ (בראשית כד, לב); ״הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ״ (בראשית כד, נד) מדוע התורה משנה את הלשון מאיתו לעמו, ומה הדבר מלמד על ניסיונו של לבן להכניס באליעזר תחושת עליונות על משרתיו ועל יכולתו של אליעזר לראות את עצמו כשווה להם? מדוע אליעזר מסרב לאכול לפני שהוא מדבר? ״וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי״ (בראשית כד, לג) מדוע אליעזר אינו ממהר לאכול מהסעודה שהוגשה לו, וכיצד הרב קושר את התנהגותו לחינוך שקיבל מאברהם אבינו, לשליטה ביצרים ולהצלתו מניסיון ההרעלה? כיצד אדם נשאר עניו גם לאחר שהקב"ה עושה לו ניסים? ״וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי״ (בראשית כד, לד) כיצד ייתכן שאליעזר זוכה לתפילה שנענית מיד ולניסים שמצילים את חייו, ובכל זאת ממשיך להציג את עצמו כעבד אברהם מבלי לייחס לעצמו שום גדלות מיוחדת? מדוע דווקא ההצלחה עלולה לגרום לאדם ליפול בגאווה? ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט״ (דברים לב, טו) כיצד אדם שמצליח בגשמיות או ברוחניות עלול ליפול דווקא בעקבות הישגיו, ומדוע ההכרה שכל ההצלחות מגיעות מהקב"ה היא יסוד הכרחי בשמירה על הענווה? כיצד אפשר לחנך ילדים להתגבר על כעס כשההורים עצמם כועסים? ״כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים״ (רמב"ם, הלכות דעות ב, ג) כיצד יכול אב להוכיח את בנו על כעס כשהוא עצמו נופל באותה מידה, ומדוע ההכרה הכנה של ההורה בחסרונותיו והנכונות לעבוד עליהם חשובות יותר מהצגת עצמו כאדם שכבר התגבר על מידותיו? הגדלות האמיתית של האדם נמדדת בעבודה הפנימית שלו, לא במעלות שהוא כבר השיג המסר המרכזי של הרב הוא שאדם אינו נמדד בטבע שאיתו נולד, בכישרונות שלו או אפילו בהצלחותיו הרוחניות, אלא ביכולת שלו לעבוד על מידותיו, להתגבר על נטיותיו הטבעיות ולהישאר בענווה גם כשהוא מגיע למדרגות גבוהות. דרך דמותה של רבקה, הרב מלמד שהצדיקים לא בהכרח נולדו עם מידות מתוקנות. רבקה גדלה בביתו של לבן ונשאה בתוכה, על פי ביאור הרב, נטיות טבעיות דומות לאלו של משפחתה. אולם דווקא מתוך אותן נטיות היא הצליחה לבנות את אישיותה ולהפוך לרבקה אמנו. זהו יסוד מרכזי בתורת הבעל שם טוב: בתוך כל מידה שלילית מסתתר כוח חיובי שאפשר לגלות באמצעות עבודת המידות. בתוך האנוכיות מסתתרת אהבה, בתוך הכעס מסתתרת סבלנות, ובתוך הנטייה לרמאות טמון הכוח להגיע לאמת. אולם עיקר השיחה מתמקד בדמותו של אליעזר עבד אברהם ובמבחן העמוק ביותר של עבודת המידות: כיצד נשארים ענווים דווקא לאחר שמצליחים? #שיעורי_אמונה #הדרך #רב_אשר