לכבוד יום כיפור תשפ"ז . האם היו פייסות לפני יום כיפור בבית המקדש. הרב עמנואל נהון

להלן סיכום המחלוקת המוצגת בטקסט [1] בשאלה האם נערכו פייסות (גורלות בין הכהנים) ביום הכיפורים בבית המקדש: 📌 רקע (משנה, מסכת יומא)המשנה מתארת מערכת של ארבעה פייסות ששימשו לחלוקת העבודות במקדש (כמו תרומת הדשן, שחיטת התמיד, הקטרת הקטורת והעלאת איברים למזבח), לאחר שבעבר הכהנים היו רצים על הכבש והדבר הוביל לסכנת נפשות. 🔎 דעת בעל ה"מאור" (רבי זרחיה הלוי) – לא היו פייסותהטענה: הפייטנים ששילבו את ארבעת הפייסות בסדר עבודת יום הכיפורים (בפיוטי התפילה) טעו.הנימוק: המשנה מתארת את סדר העבודה לשאר ימות השנה בלבד. ביום הכיפורים כל עבודות היום כשרות בכהן גדול בלבד, ולכן אין צורך בפיס וגורל בין שאר הכהנים. 📊 דעת בעל "מלחמת ה'" (הרמב"ן) והרמב"ם – היו פייסותהרמב"ן חולק על בעל המאור ומגן על מנהג הגאונים והפייטנים (כמו רבי אלעזר הקליר). לשיטתו, ארבעת הפייסות התקיימו גם ביום הכיפורים, מכיוון שהם הוטלו על עבודות שאינן מוגדרות כעיצומו של "סדר היום" של הכהן הגדול, אלא כעבודות לילה או עבודות מכשירות:הפייס הראשון (תרומת הדשן): נעשה עוד בלילה (קודם חצות), ולכן כשר בכהן הדיוט. אם הכהן הגדול היה עושה זאת, סדר הטבילות והחלפת הבגדים שלו היה משתבש.הפייס השני (דישון מזבח הפנימי והמנורה): עבודות אלו נחשבות כ"מכשירי עבודה" ולא כעבודת היום עצמה, ולכן כשרות בכהן הדיוט וטעונות פיס. (שחיטת התמיד וזריקת הדם אכן נעשו ע"י הכהן הגדול ללא פיס).הפייס השלישי (הקטורת): הפיס ביום הכיפורים לא נקבע עבור הקטרת הקטורת עצמה (אותה עושה הכהן הגדול), אלא עבור הכהן המסייע לו בהבאת המחתה עם הגחלים.הפייס הרביעי (העלאת איברים מהכבש): מדובר על העלאת איברים שנותרו מערב יום הכיפורים (או משבת שחלה לפניו), עבודה הנחשבת כסוף היום הקודם ואינה מחלקי סדר היום של הכהן הגדול.לסיכום לפי הרמב"ן: המשנה נשנתה בכוונה במסכת יומא מפני שכל ארבעת הפייסות נהגו גם ביום הכיפורים, אלא שהמשנה פירטה אגב כך גם את העבודות שבאותן פייסות השייכות לשאר ימות השנה.