דוד צרפתי רובאי לוחם בגדוד 51 מג"ד יודק'ה פלד השתתף בקרב החרמון - חטיבת גולני בפיקוד עמיר דרורי

דור כיפור 73 - The Yom Kippur generation 1973 Interviewee: David Zarfati, rifleman in Battalion 51, Medal of Distinguished Service (Yud"k - Yud Kaf) holder, participated in the Battle of the Hermon Corps / Unit: Golani Brigade, under the command of Amir Drori מרואיין: דוד צרפתי רובאי לוחם בגדוד 51 מג"ד יודק'ה פלד השתתף בקרב החרמון החיל / היחידה: חטיבת גולני בפיקוד עמיר דרורי ריאיון, צילום ועריכה : יצחק בוצר תאריך: 10.09.26 דוד נולד בחיפה בשנת 1953. האם נולדה במרוקו. משפחת האב, יליד העיר סלוניקי ביוון, "הייתה אימפריה של ספנות" על פי עדותו. בתחילת שנות ה 30 של המאה העשרים פרנסי העיר חיפה לחצו על המשפחה להעביר את עיסוקיה לארץ. הכוונה הייתה לכבוש את העבודה העברית בנמל חיפה אשר הוחזקה עד אז על ידי התושבים הערביים המקומיים. בארץ, הייתה לחברת הספנות המשפחתית תחרות קשה מצד חברה אחרת וגם היו המון בעיות של בירוקרטיה. דוד מציין שעד היום יש במוזיאון בסלוניקי עדויות על פעילות החברה באותם ימים. על פי הידוע המשפחה נמנתה על צאצאי מגורשי ספרד. בארץ האב עבד בנמל חיפה. דוד למד בבית הספר יל"ג ובהמשך למד בבית בספר "בסמת". בשנת 1972 הוא התגייס לצבא והגיע לחטיבת גולני. השינוי באורך החיים לא התאים לו, לפחות לא בשלב הראשון של השירות. הוא נתפש כחייל בעייתי אשר בכלל שאף להשתחרר מהצבא כי היה לו קשה להיות כלוא במסגרת. בין השאר הוא הספיק לבלות מספר פעמים בכלא הצבאי. מי ששכנע אותו לשנות את התנהגותו היה המ"פ הנערץ יגאל פסו. בגדול, כל הריאיון עם דוד מוקדש קודם כל להנצחת דמותו של יגאל אשר נפל בקרבות לכיבוש החרמון במלחמת יום כיפור. מובא כאן מסמך נוקב ומטלטל על דרכה של חטיבת גולני וגדוד 51 בפיקודו של המג"ד יודקה פלד והסמג"ד ציון זלוף ומעל הכל מפקד פלוגה ג' יגאל פסו. דוד מספר על החלק הראשון של המלחמה כאשר אנשי גדוד 51 עדיין שהו ולחמו באזור צומת וואסט. בהמשך מובא כאן תיאור מפורט ומדוייק על מהלכי המלחמה כפי שדוד ראה, חווה, ואף הבין את מושגי הזמן והמרחב בצורה כמעט מיקרוסקופית. הוא מספר על המח"ט עמיר דרורי אשר "נתן ללוחמי הגדוד נאום של ציונות" לפני שהם החלו לטפס בשני טורים במעלה ההר כדי לשחרר את מוצב החרמון. כאמור הסיפא של עדותו של דוד מתמקדת בדמותו של יגאל פסו המ"פ אבל לא רק בו. הוא נוקב בשמות החברים אשר הלכו עמו לאורך כל שלבי הלחימה. הוא שולט בצורה מרתקת בכל מהלכי הקרב ובין היתר הוא השלים את התמונה לאחר שנים רבות של מחקרים מעמיקים בנושא. הוא מספר בדייקנות על רגע נפילתו של יגאל המ"פ אבל לא שוכח אף אחד אחר מבין החיילים אשר לחמו סביבו ואשר חלקם לא שבו מההר. דוד מדבר בכאב רב על הארטילריה מצד כוחותינו אשר הופעלה ללא הכוונה מספקת מה שגרם לאבדות מיותרות בקרב אנשי הפלוגה והגדוד. על פי עדותו של דוד חלק מהדברים בראיון הזה מובאים כאן לראשונה מזה יותר מחמישים שנה. כאמור, חשוב לו להגיע לחקר האמת וזאת על רקע העובדה שהחיילים "הפשוטים" מעולם לא נקראו לתת עדות על קרבות החרמון בהם הם נטלו חלק כל כך חשוב. אחרי השחרור מהצבא דוד עבד בין השאר בשירות התעסוקה . עד היום הוא פעיל בהנצחת המורשת של גולני ולמרות כל מה שראה וחווה במלחמה ההיא, הוא מעיד על עצמו שהוא "ישן טוב בלילה". כמו כן הוא עוזר לאחרים להשיג הכרה מצד הראשויות כנפגעי טראומה מיום כיפור. בשנת 1982 דוד התחתן עם ענת. כיום הם מתגוררים בעיר בת-ים. יש להם שלשה ילדים וארבעה נכדים. https://www.idf.il/79486/    • Видео      • "מחסומים בדרך ובנפש": הגולנצ'יקים שנלחמו ב...      • ״קודקוד, יורים עלינו!״: קולות קשר חושפים -...   ...