הוליווד בלעה את הפיתיון של פול ורהובן: רובוקופ, זיכרון גורלי, גברים בחלל - מקום 44

איך הצליח במאי הולנדי פרובוקטיבי לחדור ללב התעשייה ההוליוודית המסחרית, לקבל תקציבי עתק, ולשתול בתוך שוברי קופות עתירי אלימות, דם ואפקטים סאטירה פוליטית, חברתית ואנטי-טוטליטרית נוקשת שהציבור והמבקרים בלעו בשמחה מבלי להבין שהם בעצם הילד שלוחץ על ההדק? שלישיית המד"ב של פול ורהובן – "רובוקופ" (RoboCop), "זיכרון גורלי" (Total Recall) ו-"גברים בחלל" (Starship Troopers) - היא לא רק רצף של סרטי אקשן-מד"ב לפנתיאון, אלא פרויקט קולנועי חסר תקדים המפרק את התרבות האמריקאית, המדיה, והפשיזם מבפנים. סוג של טרילוגיה אפילו. בפרק מיוחד המוקדש למקום ה-44 ברשימת מאה הסרטים הטובים ביותר בהיסטוריה (שלי), אנחנו צוללים אל מעמקי החזון של ורהובן. נפרק לגורמים את הארכיטקטורה הקולנועית של שלושת הסרטים: מהפרטת המשטרה וההפרעה הקפיטליסטית ב-"רובוקופ", דרך שבירת המציאות והאלוזיה של האזרח הקטן ב-"זיכרון גורלי" עם ארנולד שוורצנגר, ועד למניפסט האנטי-פשיסטי המבריק והפרודי ב-"גברים בחלל". ננתח את השימוש הייחודי בפרסומות פיקטיביות, באלימות גרוטסקיות ככלי נשק סאטירי, ואת הדרך שבה הזמן הפך את השלישייה הזו לנבואית ומדויקת להפליא. ----- תודה שצפית בתוכן שלי. הספרים שלי: https://bit.ly/4pCW73i כאן אפשר לראות סרט קצר זוכה פרסים שלי:    • He Can't Escape. She Won't Speak. | Premiu...   וכאן אפשר לצפות (בתשלום) בסרט "ילדי הסתיו" (וגם לעזור לערוץ): https://bit.ly/3HKdlYr ויש עוד מלא דברים בערוץ - תודה שבאת, מקווה שנהנית :-) . #סרטים #סקירה #המלצות #פודקאסט #paulverhoeven #podcast #robocop #starshiptroopers #totalrecall . שלישיית המד"ב של פול ורהובן: תשובות לשאלות הכי גדולות: ש: מהי התמה המרכזית המחברת בין "רובוקופ", "זיכרון גורלי" ו"גברים בחלל"? ת: שלושת הסרטים משתמשים במד"ב ובאלימות מוקצנת כדי לבקר את המנגנון האמריקאי: תאגידי ענק הרומסים את האזרח, השלטון על תודעת הציבור דרך תקשורת המונים, והדרדרות לאימפריאליזם ופשיזם. ורהובן, שגדל בהולנד תחת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, שתל בכל אחד מהסרטים מראה ביקורתית המציגה כיצד החברה הופכת אמצעי שליטה ושטיפת מוח לבידור להמונים. ש: כיצד משמשת האלימות הגרוטסקית ב"רובוקופ" (1987) ככלי סאטירי ולא רק כאלמנט בידורי? ת: ב-"רובוקופ", ורהובן אינו מציג אלימות נקייה או סטרילית. הוא מקצין את האלימות לרמה כמעט אבסורדית ודמוית מנגה כדי להדגיש את הפירוק של אנושיות הגיבור (אלכס מרפי) בידי תאגיד תאב בצע (OCP). הניגוד בין סצנות האלימות המזעזעות לבין תשדירי הפרסומת המגוחכים והחדשות הקלילות שמופיעות מיד אחריהן מבהיר את קהות החושים של החברה העתידית ואת הפיכת הסבל האנושי למוצר צריכה. ש: מה הופך את "זיכרון גורלי" (1990) למותחן מד"ב פילוסופי המערער את תפיסת המציאות? ת: הסרט מציב את הגיבור (ארנולד שוורצנגר) במרכזו של סיוט שבו קשה לקבוע האם האירועים מתרחשים במציאות או שמא מדובר בפסיכוזה ובשתילת זיכרון כושלת של חברת "רי Recall". ורהובן בונה את התסריט כך ששתי הפרשנויות נשארות תקפות עד הפריים האחרון. השילוב בין הפיזיות של שוורצנגר לבין השאלות האקזיסטנציאליסטיות על זהות וזיכרון העניק לסרט עומק פילוסופי נדיר. ש: מדוע "גברים בחלל" (1997) פוספס לחלוטין על ידי המבקרים בזמן יציאתו? ת: כשהסרט יצא, מבקרים רבים לקחו אותו כפשוטו והאשימו את ורהובן ביצירת סרט המהלל פשיזם, בגלל השימוש במדים המזכירים את ה-SS, דמויות סטריאוטיפיות של דוגמנים, ותעמולה צבאית נלהבת. במציאות, הסרט היה פרודיה חריפה ונוקבת על סרטוני תעמולה צבאיים ועל ספר המקור האולטרה-מילטריסטי של רוברט היינליין. רק בחלוף השנים הקהל והמבקרים הבינו את הגאונות הסאטירית של ורהובן, שחשפה את המנגנון הפשיסטי במסווה של סרט קיץ נוצץ. ש: מהו התפקיד של "קטעי המדיה" (Media Breaks) בטרילוגיה? ת: בשלושת הסרטים, ורהובן משלב מבזקי חדשות, תשדירי שירות ופרסומות פיקטיביות ("I'd buy that for a dollar!" ברובוקופ, או "Would you like to know more?" בגברים בחלל). הקטעים הללו משמשים כמנוע להעברת מידע על העולם, אך בעיקר ככלי לחשיפת הציניות של המשטר. הם מציגים חברה שבה המדיה אינה מדווחת על המציאות, אלא מייצרת אותה ומכוונת את תגובות הצופים בצורה אגרסיבית.