שיר פרידה 💔 למה הלב שלי עדיין אליך הולך? | דואט ישראלי ים תיכוני מרגש

שיר פרידה קורע לב שלא תוכלו לשמוע בלי דמעות - למה הלב שלי עדיין אליך הולך? 💔 לפעמים מספיק מפגש אחד כדי להחזיר שנים של זיכרונות. "למה הלב שלי עדיין אליך הולך?" הוא דואט ישראלי-ים תיכוני על שני אנשים שנפגשים שוב אחרי שנים, ומגלים שהלב לא תמיד יודע להיפרד כמו שהראש החליט. היא רואה אותו בפינת הרחוב. הוא מסתכל לה בעיניים. שניהם יודעים שהחיים המשיכו – אבל משהו ביניהם עדיין נשאר. היו פעם בית. היו פעם חלום. ועכשיו הם עומדים אחד מול השנייה, זרים שמכירים אחד את השני יותר מדי טוב. זה שיר על אהבה שנגמרה, געגוע שלא נעלם, זיכרונות שחוזרים ברגע אחד ועל הרגע שבו צריך להחליט אם להמשיך הלאה או לפתוח שוב דלת שכבר נסגרה. אבל הסיום לוקח את הסיפור למקום שאף אחד לא ציפה לו... 🎧 האזינו עד הסוף וכתבו בתגובות: אם הייתם פוגשים היום אהבה מהעבר – הייתם נותנים לה הזדמנות נוספת? איזו שורה הכי נגעה לכם בלב? ❤️ ❤️ אם השיר נגע לכם בלב: עשו לייק, הירשמו לערוץ והפעילו את הפעמון 🔔 רוצים לתמוך בערוץ וביצירה שלנו? ניתן לתמוך דרך פייבוקס – הקישור נמצא בביו של הערוץ. תודה רבה על התמיכה ❤️ ליצירת קשר ושיתופי פעולה: arielco054@gmail.com ────────────────────────────── 🎵 קרדיטים לשיר: שם השיר: למה הלב שלי עדיין אליך הולך? קרדיט ליצירה: כהן צלילי הזהב 📜 מילות השיר: ראיתי אותך פתאום עומד שם בפינת הרחוב, הלב שלי החסיר פעימה, כאילו זה רק אהוב. השנים עברו עליך, קצת קמטים סביב העיניים, ואני שואלת את עצמי אם חזרנו אל השמיים. גם אני עצרתי, המבט שלך נכנס לי עמוק, כאילו לא עבר שום זמן, כאילו לא נשבר שום צחוק. חשבתי שכבר שכחתי את הריח והקול, אבל מספיקה שנייה אחת כדי להפיל הכל. העולם ממשיך לרוץ מסביבנו מהר. ואנחנו נשארנו באותו מקום בדיוק, חבר. ממילא ידענו שנישאר לבד בסוף הדרך, אז למה כל מבט שלך עדיין ככה בורח וצורב? היינו פעם בית, היינו פעם חלום גדול, עכשיו אנחנו זרים שמדברים על הכל. תגיד לי שזה סתם חלום חולף, תגיד לי שזה די, שנשאר בינינו עוד קצת ממה שהיה פה מדי. אני נוגע בשולי המעיל שלך לרגע קט, היד שלי רועדת, אני מאבד שליטה מעט. אל תתקרב אלי, אתה יודע שזה מסוכן, כל מילה שלך עכשיו תפתח את מה שנסגר מזמן. העולם ממשיך לרוץ מסביבנו מהר, ואנחנו יודעים ששום דבר כבר לא יחזור להתחבר. ממילא ידענו שנישאר לבד בסוף הדרך, אז למה כל מבט שלך עדיין ככה בורח וצורב? היינו פעם בית, היינו פעם חלום גדול, עכשיו אנחנו זרים שמדברים על הכל. אתה זוכר שהבטחנו לנצח? אני זוכר... אבל הנצח נגמר. אז למה אתה עדיין בוכה בעיניים? כי את היחידה שידעה מי אני באמת. ממילא ידענו שנישאר לבד בסוף הדרך! אז למה הלב שלי עדיין אליך הולך?! השופט קורא לנו פנימה... כן. תחתום כבר על המסמכים, ונגמור עם זה יפה. #שירפרידה #דואטישראלי #בלדהיםתיכונית