שייקה לוי אין לי דרכון שני

השיר האחרון שכתבתי לשייקה לוי לתקליטור (פעם היה כזה דבר) פרודיה עצובה-מצחיקה על הבהלה הדרכון השני. הבהלה לדרכון שני החלה עוד הרבה לפני הימים הנוראים הללו בהם הדרכון הישראלי בעולם הוא "לא מי יודע מה" (אני מאד עדין היום) וזה שיר על האחרון שנישאר בלי דרכון שני ( בפועל - אני באמת אני אחד האחרונים... ) תענוג גדול לעבוד עם שייקה. אמרתי לעבוד, אבל זה לא עבודה. זה תענוג. מעבר לזה ששייקה הוא חבר, אתה שוכח שמולך עומד (או יושב) אמן אדיר. ההבנה וההקפדה על כל מילה כל הברה, כל צליל, טיימינג נדיר. סשן של שלוש שעות ואנחנו שנינו פשוט מותשים מרוב צחוק.