מיתגעגע

כְּבָר יוֹמַיִם לֹא רָאִיתִי אוֹתְךָ, יֶלֶד יָפֶה שֶׁלִּי, וְהַשֶּׁקֶט בַּבַּיִת חוֹנֵק, מִתְגַּנֵּב לִי לַלֵּב. מְנַסֶּה לְדַמְיֶן אֵיךְ אַתָּה, אֵיךְ אַתָּה מַרְגִּישׁ, אֵיךְ עוֹבֵר עָלֶיךָ הַיּוֹם, אֵילוּ מַחְשָׁבוֹת אַתָּה מְרִיץ. אִם אַתָּה מְחַיֵּךְ שָׁם, אוֹ אוּלַי קְצָת עָצוּב? אִם אָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ, אִם חִבְּקוּ אוֹתְךָ שׁוּב? אִם הִתְקַלַּחְתָּ הַיּוֹם וְשָׁמַעְתָּ סִפּוּר? אֵיךְ הַלֵּב שֶׁלִּי נִשְׁבָּר כְּשֶׁהַקֶּשֶׁר עָצוּר... אֵיךְ אֲנִי עוֹבֵר שָׁבוּעַ כָּזֶה, בִּלְעָדֶיךָ? הָיִיתָ הַיּוֹם בְּגַן שַׁעֲשׁוּעִים עִם כָּל הַיְּלָדִים? רַצְתָּ, צָחַקְתָּ, עָלִיתָ עַל הַמִּתְקָנִים? אוּלַי בְּאֶמְצַע הַמִּשְׂחָק נֶעֱצַרְתָּ לְרֶגַע קָט, כִּי הִתְגַּעֲגַעְתָּ אֵלַי וְלֹא יָכֹלְתָּ לְהִתְקַשֵּׁר? אֲפִילוּ "לַיְלָה טוֹב" לֹא הִתְקַשַּׁרְתָּ לְהַגִּיד, אוּלַי זֶה קְצָת קָשֶׁה לְךָ, אוּלַי אַתָּה מַסְתִּיר. הַשֶּׁקֶט בַּחֶדֶר כְּבָר מַתְחִיל לְהַכְאִיב, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲנֶה, וְאֵין מִי שֶׁיָּשִׁיב אִם אַתָּה מְחַיֵּךְ שָׁם, אוֹ אוּלַי קְצָת עָצוּב? אִם אָכַלְתָּ וְשָׁתִיתָ, אִם חִבְּקוּ אוֹתְךָ שׁוּב? אִם הִתְקַלַּחְתָּ הַיּוֹם וְשָׁמַעְתָּ סִפּוּר? אֵיךְ הַלֵּב שֶׁלִּי נִשְׁבָּר כְּשֶׁהַקֶּשֶׁר עָצוּר... אֵיךְ אֲנִי עוֹבֵר שָׁבוּעַ כָּזֶה, בִּלְעָדֶיךָ? מַבִּיט בַּתְּמוּנָה שֶׁלְּךָ שֶׁעַל הַמֶּקַרֵר, שׁוֹמֵעַ אֶת הַשִּׁיר שֶׁאַתָּה הֲכִי אוֹהֵב, הַחֶדֶר שֶׁלְּךָ מְחַכֶּה שֶׁתַּחְזֹר, שֶׁתְּמַלֵּא אֶת הַבַּיִת שׁוּב בְּאוֹר. מְנַסֶּה לְהַאֲמִין שֶׁאַתָּה שָׁמוּר וּמוּגָן, וְנִלְחָם בַּדְּמָעוֹת שֶׁמְּבַקְשׁוֹת לִפְרֹץ כְּבָר מִזְּמַן. שָׁעוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת כְּמוֹ נֵצַח, דַּקּוֹת שֶׁלֹּא זָזוֹת, אֲנִי סוֹפֵר אֶת הַיָּמִים, מְחַכֶּה רַק לִרְאוֹת, אֶת הַחִיּוּךְ הֲכִי מָתוֹק בָּעוֹלָם, אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ שֶׁמְּאִירוֹת אֶת הַכֹּל. רַק תֵּדַע, יֶלֶד שֶׁלִּי, שֶׁאַתָּה אִתִּי בְּכֹּל מַחְשָׁבָה, גַּם כְּשֶׁאַתָּה רָחוֹק, הָאַהֲבָה שֶׁלִּי עוֹטֶפֶת אוֹתְךָ מִכֹּל צַד. תַּחְזִיק מַעֲמָד, מָתוֹק שֶׁלִּי, אֲנִי כְּבָר סוֹפֵר אֶת הַשָּׁעוֹת עַד שֶׁנַּחְזֹר לִהְיוֹת יַחַד.