הסיפור האמיתי על ראש ארגון הפשע שלום דומרני, נינה דומרני, שקד שלחוב, יצחק אברג׳יל, מאיר אברג׳יל.

הסיפור האמיתי על ראש ארגון הפשע שלום דומרני נינה דומרני שקד שלחוב יצחק אברג׳יל, מאיר אברג׳יל, בני שלמה, עמוס לביא, אופיר לביא, יגאל ז׳אנו, יוסי אדרי, מיכאל מור, מיכאל טנסקי, אבי ביטון, מומי קסנטיני, ניסים דומרני עבריין צמרת #שלוםדומרני #פשע #משטרה #משטרת #שוטר #פשיעה שלום דומרני צמח מעבריינות מקומית באשקלון והפך לאחת הדמויות המרכזיות שהמשטרה מזהה עם הפשיעה המאורגנת בדרום. סיפורו כולל מאסרים, בריתות שהפכו ליריבויות, פעילות כלכלית שיוחסה לארגונו, ומאבקים שבהם נפגעו גם אזרחים ובני משפחתו. כדי לספר את הסיפור האמיתי, צריך להבחין בין מה שנקבע בבית המשפט לבין מה שפורסם כהערכה משטרתית. גם בפרסומים עליו מצאתי סתירות — במיוחד בנוגע לעבירות שבהן הורשע בסופו של ההליך. זו סקירה רחבה של חייו הציבוריים המתועדים, בלי להשלים בשמועות את החלקים שאינם ידועים. דומרני נולד ב־1974 וגדל בשכונת שמשון באשקלון. לפי הפרופילים שפורסמו עליו, אביו ניהל מרכז לגמילה מסמים בשם ״טוהר״. דומרני לא השלים את לימודי התיכון ולא שירת בצה״ל. המידע הפומבי על שנות ילדותו מצומצם יחסית; עיקר התיעוד מתחיל כשכבר היה מעורב בפלילים. אין בסיס מוצק לסיפור דרמטי על רגע מסוים שבו ״בחר בפשע״, גם אם כתבות צבע נוטות להציג ביוגרפיות כאלה כך. ynet.co.il בשנות ה־90 הוא כבר היה מוכר לרשויות. לפי הסקירות הביוגרפיות, ב־1996 נידון לחמש שנות מאסר בעקבות פרשת הרואין. במהלך מאסרו הסתבך גם בפרשת ניסיון סחיטה של קבלן באשקלון, שעליה נגזרו עליו 30 חודשי מאסר נוספים. אלה השנים שבהן נבנה הרקע הפלילי שלו, לפני שהפך לשם מוכר כמעט בכל בית בישראל. המכלול לאחר שחרורו בסוף 2002 התרחבה פעילותו. פרופילים עיתונאיים ייחסו לו ולאנשים סביבו עיסוק בכריית חול בלתי חוקית, מכוניות גנובות, הימורים והשתלטות על עסקים באיומים. בהמשך תוארו גם גביית דמי חסות, הלוואות בשוק האפור וניכיון שיקים כמקורות הכנסה של הארגון המזוהה איתו. ההתפתחות הזאת חשובה להבנת כוחו: לפי אותם תיאורים, הוא עבר ממעורבות בעבירות נקודתיות למעמד של אדם שסביבו פועלים אחרים, שמקיים שותפויות ושנוכחותו משפיעה על התנהלות של עסקים ושל עבריינים. אלה תיאורים של פעילות שיוחסה לו ולארגונו לאורך זמן, ולא רשימת עבירות שכל אחת מהן הוכחה אישית נגדו. ynet.co.il באותן שנים נקשר שמו גם לאחים יצחק ומאיר אברג׳יל ולמערכות הימורים. שותפויות כאלה חיברו את הזירה המקומית באשקלון למאבקים רחבים יותר בין קבוצות פשיעה. דומרני התפתח לדמות עצמאית, בעלת בעלי ברית ואויבים משלה, והמשטרה הגדירה אותו יעד מרכזי. המכלול אחד האירועים שהכניסו את שמו לתודעה הציבורית היה הורדת הנערה שקד שלחוב ביולי 2003. שלחוב, בת 16, נסעה במכונית שבה שהה דומרני קודם לכן. אנשים שתכננו לפגוע בו טעו בזיהוי וירו לעבר המכונית. היא נהרגה אף שלא הייתה צד לסכסוך. הדיוק כאן מהותי: דומרני היה יעד ההתנקשות; הוא לא היה רוצחה של שלחוב. האירוע הראה עד כמה המאבקים סביבו מסכנים גם אנשים שאין להם קשר לפשיעה. בזמן שהסיקור עסק בשאלה מי ניסה לחסל את מי, משפחה איבדה ילדה בגלל מלחמה שלא הייתה שלה. remember.bio לאורך שנות ה־2000 תואר דומרני גם כמי שממלא תפקיד של בורר בסכסוכים. בתקשורת נקשר שמו לעימותים שחצו את הגבול שבין העולם הפלילי לעולם העסקי. צריך להיזהר כאן: היכרות עם דומרני או מפגש איתו אינם כשלעצמם הוכחה שאדם אחר ביצע עבירה. בתחקיר של חדשות 2 מ־2013 תוארו מגורים מבוצרים, חשש מתמיד מפגיעה ומקורבים שייחסו לו יכולת להפעיל לחץ באמצעות המוניטין שלו. זו תמונה עיתונאית של כוח המבוסס גם על פחד: אדם אינו מוכרח לבצע אלימות בעצמו בכל אירוע כדי שאנשים יחששו ממנו. עם זאת, הדברים שנאמרו בידי מקורבים באותה כתבה הם עדויות וטענות שלהם, ולא קביעה שיפוטית לגבי כל אירוע. ynet.co.il אחד הפרקים המרכזיים בסיפורו הוא היחסים עם בני שלמה. שלמה היה בעבר מקורב לדומרני ותואר כאיש מרכזי בסביבתו. בהמשך נפרדו דרכיהם, ושלמה בנה ארגון עצמאי שהפך ליריב משמעותי. לפי סיקור המשטרה והפשיעה בדרום, הפיצול היה חלק מהמאבק על כסף, אנשים ותחומי פעילות. אדם שמגיע מתוך ארגון מכיר את קשריו ואת דרך פעולתו, ולכן הפיכתו ליריב יכולה להיות משמעותית במיוחד. סביב דומרני ושלמה נוצרו מחנות ובריתות משתנות, ובהם גם האחים לביא וקבוצות נוספות. לאורך השנים דווח על ירי, מטענים וניסיונות התנקשות בזירה הזאת. אין להסיק מכך שדומרני הורה אישית על כל אירוע שיוחס למחנה המזוהה איתו. וואלה חדשות ב־2013 הגיע שמו למרכז פרשה מסוג אחר: הבחירות המקומיות בנתיבות. בין המחנות שסביב הרב יעקב ישראל איפרגן, המכונה ״הרנטגן״, והרב יורם אברג׳יל התנהל עימות על התמיכה במועמדים לראשות העיר. דומרני נעצר, והוגש נגדו כתב אישום שעסק בהפעלת איומים במסגרת הסכסוך. ההליך הסתיים בהסדר טיעון. ביוני 2014 נגזרו עליו 15 חודשי מאסר בגין איומים, כולל הזמן שכבר שהה במעצר. סנגוריו הציגו את מעורבותו כניסיון להשכין שלום וטענו נגד התיאור המחמיר של האירועים, אבל ההליך הסתיים בהרשעה ובמאסר, לא בזיכוי. הפרשה המחישה כיצד המוניטין שנבנה סביבו יכול לקבל משמעות גם במאבק ציבורי ופוליטי, הרחק מסכסוך ישיר בין עבריינים. וואלה חדשות ב־2015 נפתחה נגדו פרשה משמעותית נוספת, שנודעה בשם ״בלוק חוסם״. המשטרה גייסה עד מדינה מתוך המעגל העברייני שסביב הארגונים בדרום. לפי הדיווח בזמן הגשת האישומים, העד מסר מידע על תוכניות לפגיעה ביריבים ועל הקשרים בין מי שלכאורה נתנו הוראות לבין מי שאמורים היו לבצע אותן. במסגרת הפרשה הוגשו כתבי אישום נגד עשרות אנשים. כתב האישום המקורי נגד דומרני כלל שני ניסיונות חיסול, אספקת אמצעי לחימה וקשירת קשר לביצוע פשע. המשטרה הציגה את החקירה כהישג משמעותי; ההגנה תקפה את אמינות העד ואת התשתית הראייתית. בשלב הזה אלה היו אישומים, ועדיין לא תוצאת המשפט.