עד אחרי הנצח

זכויות יוצרים שמורות ל SY_Games בית 1: כולם מכירים את הפנים השקטות, את השקט שמסתיר אלף מלחמות. הוא לא נותן ללב לדבר, לא מראה כשכואב יותר. הוא חי לפי חוקים, לא מתכופף מול אנשים. נותן כבוד, דורש כבוד, ולא כל אחד יכול לראות. אבל מי שחוצה את הקו, מגלה מה מסתתר בפנים. כי מה שהוא מרגיש עכשיו, היה מאז ומתמיד. פזמון: לא ביקשתי שישתנה, רק שייתן ללב להיפתח. לא ביקשתי שיישבר, רק שיניח לחומה ליפול עוד קצת. ומשם הכל התחיל, להיעלם, להשתנות. והוא אמר לי בקול שקט: ״מכאן זה איתך עד הנצח ועד אחרי הנצח״. בית 2: מאחורי כל העוצמה, מסתתר אדם שלא מראה דמעה. לא מרשה לאף אחד להתקרב, לא מניח לאף אחד לראות את הלב. העיניים סיפרו הכל, גם כשהשפתיים שתקו. וגם אם הוא קשה כמו אבן, איתי כל החומות שלו נשברו. פזמון: לא ביקשתי שישתנה, רק שייתן ללב להיפתח. לא ביקשתי שיישבר, רק שיניח לחומה ליפול עוד קצת. ומשם הכל התחיל, להיעלם, להשתנות. והוא אמר לי בקול שקט: ״מכאן זה איתך עד הנצח ועד אחרי הנצח״. ברידג': אולי הוא לא יאמר, אולי הוא לא יספר. אבל אני יודעת, מה שהלב שלו שומר. כולם רואים את השריון, אני רואה את האדם. הוא לא השתנה בשבילי, הוא פשוט תמיד היה שם. פזמון: לא ביקשתי שישתנה, רק שייתן ללב להיפתח. לא ביקשתי שיישבר, רק שיניח לחומה ליפול עוד קצת. ומשם הכל התחיל, להיעלם, להשתנות. והוא אמר לי בקול שקט: ״מכאן זה איתך עד הנצח ועד אחרי הנצח״.