בזכות נשים צדקניות | אפרת שוקרון

לא יודעת למה אבל נשים חרדיות מרתקות אותי במיוחד כאלה שמשמיעות קול אחר. שאומרות ״אני אוהבת את הבית שלי אבל צריך עוד להלחם עליו. אין לי בו מספיק מקום״ . אולי כי זה לא כלכך שונה מחווית החיים שלי. אני מדברת עם אפרת אני יכולה בהתחלה לא להבין אותה. למה היא שם. למה היא מאמינה במה שהיא מאמינה. וגם איך?? הרי אניייי כל כך פרוגרסיבית ויודעת מה זה חופש ואמת וצדק ונכון והיאאאאאאא כל כך לא בכיוון... לשם המוח הולך באוטומט. אני לא יודעת למה אבל אני מרגישה שהשלום הבא הוא בין נשים ואנשים חילונים וחרדים . אי אפשר לצאת לעשות שלום בלי שיש שלום בית. בלי שכל אחד מבין מה הגבול שלו - מה שלו מה לא שלו - ארץ ישראל - התורה והשם הם שלי. כמו שהם של אפרת. זה מתנהג אחרת. אבל זה אותו האלוהים ואותה התורה. נשים יודעות לעשות את החיבור הזה שנכיל את המורכבות. לא כולן! אני מכלילה. אני פגשתי המון. אני מאמינה בנו. בכוח הרחם. בזעקה הכנה. אני מאמינה שנוכל לדבר פחות להקשיב יותר. שכל אחת תרגיש את השכינה ולא תצטרך לעשות בפיצוי על חשבון האחר. אני מאמינה שמי שמאמינה יכולה לשבת עם הפער בלי להאשים. לשאת את ההפכים . נשים יודעות שהעולם שבור. ושלם הן יודעות את זה בגוף. אני מאמינה בנו הפזל הפוליטי הזה גם אם ימצא לו פתרון הוא כלכך זמני וחלקי ומלא באגו. אנחנו רחוקות כל כך מהנהגה ולכן אני מאמינה בחיבור שמלטה. תודה אפרת שיש לך לב פתוח וכוחות לעשיה יחד ננצח ובע״ה