זר בעיר הזאת- RaBi

בס״ד תודה להשם יתברך מילים: רועי בקיש (Rabi) הפקה: רועי בקיש (Rabi) נעשה שימוש ב - ‪@suno‬ לפעמים יש לך הכול על הנייר, אבל בפנים אתה מרגיש לא במקום אתה קולט שאתה חי לפי מה שציפו ממך, לא לפי מי שאתה באמת ואז מגיע הרגע שאתה בוחר לצאת לדרך שלך ולחפש את עצמך מחדש מילים: אני גר בעיר הזאת שכולם קוראים לה בית שומע כל היום דיבור שלילי במסכה של עלי זית שלוש עשרה שתים עשרה אחד עשרה בום אני עוזב כי נמאס לא מתחבר ללב עקום שעון מעורר בבית שכור מנגן צליל מעצבן ושבור אני ער שעות על הספה ורק בוהה בתקרה שום דבר לא מעניין המוח ריק ממחשבה יש עבודה יש מקום לגור בו גם שם על הדלת בפנים אני יודע הנשמה שבי בוערת לא מחפש כח עליון או הארה רחוקה מחפש אויר מחוץ לעיר החנוקה גדלתי שם באותו הקצב באותו מרוץ האמנתי שאמצא את האושר כשאגיע לארץ עוץ הייתי אפרוח ממושמע שוחה בביצה העירונית שכנעתי את עצמי שיש לי דרך יש תוכנית באמצע הסרט של חיי עומד בצומת סואן הלב שלי הפסיק להגיד על כל דבר אמן התחלתי להשתנות מתוך בחירה מתוך כוח הבנתי שכדי להישאר בחיים אני חייב לברוח אני זר בעיר הזאת שכולם קוראים לה בית לא מתחבר לדיבור שלילי עם מסכה של עלי זית שלוש עשרה שתים עשרה אחד עשרה בום עזבתי כי נמאס לא מתחבר ללב עקום עם תיק על הגב הולך בדרך זה רק מה שנשאר אנלא נביא אני אדם פשוט שהתעורר כשנהיה לו קר - מהחיוכים המזויפים קר - מהביטחון המדומה מעדיף את המדבר את השקט וכל מה שדומה מה שקרה לי בפנים כשהנוצות התחילו לצמוח המקום שגדלתי בו הפך פתאום למקום לא נוח אם שאלו אותי לאן עניתי רחוק מכאן כי בעולם של ברווזים הברבור הוא עוף מוזר בניתי חומות מבטון לא חומות של תקווה הרגשתי איך השובע הזה הפך למגפה צעד ראשון מחוץ לגבולות העיר המוכרת הרוח הכתה בפנים השפה הפכה אחרת ברבור בין ברווזים שפוחדים מהמרחב הוא נודד ועוזב את הביצה שלו עכשיו בלי מפות בלי הבטחות בלי להביט לאחור כי המקום הזה קטן עליו ויש דרך לעבור אני זר בעיר הזאת שכולם קוראים לה בית לא מתחבר לדיבור שלילי עם מסכה של עלי זית שלוש עשרה שתים עשרה אחד עשרה ביי עזבתי כי נמאס נתראה בירושלים