ניצלתי מהנובה- העדות המצמררת של מיכל אוחנה

ניצלתי מהנובה- העדות המצמררת של מיכל אוחנה ״אני לא מאמינה שאני בכלל בחיים״ 😮 אחרי כמעט שנתיים בפורטוגל, שם עבדה כאחות וטרינרית, מיכל נוחתת בארץ לקראת הלידה של אחותה הגדולה – וגם כדי לבלות את החגים עם המשפחה. חברים טובים ששמעו שהיא בארץ מציעים לה להצטרף לפסטיבל בנובה. מיכל מגיעה יחד עם שני חברים, תום ובן ובשעה 1:00 בלילה נכנסת לרחבה.🎊 וייב מטורף, מוזיקה, אנרגיות טובות. אנשים מחייכים, צבעוניים ושמחים. אושר צרוף וטהור. 🎶 אף אחד לא יכול היה לדמיין מה עומד לקרות בעוד כמה שעות 6:29 בבוקר. מטר טילים. צרחות. פאניקה. חרדה, כולם מתחילים לברוח. ואז נשמעות יריות, מטווחים, אמאל'ה, חדירת מחבלים. ״רוב הסיכויים שאני לא יוצאת מכאן.״😱 מסע של מנוסה ובריחה מתחיל כשהיא נתלית על רכב, שממנו קופצת ובהמשך מתחילה לרוץ לעבר טנק. היא מתחבאת במשך 7 שעות, בזמן שמתחוללת סביבה לחימה מאסיבית. המחבלים מקיפים את הטנק, מתקרבים ופותחים בצרורות ירי. במקביל, אמא שלה מנסה להשיג אותה ולעדכן אותה שאחותה נמצאת בחדר לידה. בשיחה הראשונה מיכל משקרת ואומרת שהיא בסדר. אבל אחרי שהיא נפצעת ברגל ומדממת היא מתקשרת לאמא שלה כדי להיפרד. ואז אמא שלה אומרת לה: ״מיכל, תתפללי.״🙌🏽 פרק מטלטל ומרתק, חשוף ומלא בכאב, בעוצמה ובאמונה. כשהמוות מול העיניים, החיבור לאלוקים מתגלה ונחשף בתפילה ובתחינה לצאת מכאן בחיים ולהגיד מזמור לתודה. פרק סוחף על סיפור הישרדות מהנובה, על פחד, אמונה, תושייה והרגעים שבהם מבינים שהחיים תלויים על חוט של חסד והמון ניסים בדרך. הפרק מוקדש לעילוי נשמתו של גיבור ישראל בן שמעוני שנרצח בטבח הנובה, יהי זיכרו ברוך 🕯️