תא"ל אורן סולומון בחשיפה מהבור: ""דן חלוץ היה בהלם פניו היו לבנים"

להצטרפות לנופש Tov https://bit.ly/nofeshYT הצטרפו למועדון "היחידה" מועדון החברים של ערוץ TOV ותיהנו מהרצאות, כנסים, קורסים ופעילויות! https://bit.ly/hayechidaYT לרכישת כרטיסים להרצאה של מושיק קוברסקי במועדון הגולה: https://bit.ly/MoshikKovarskyYT לרכישת כרטיסים להרצאה של אמיר גלאור במועדון הגולה: https://bit.ly/AmirGalorYT 💛 אהבתם? תעזרו לנו להמשיך לשדר. כל תמיכה שלכם מאפשרת לנו עוד יום צילום! תמכו בערוץ TOV: https://bit.ly/TmichaYT 💚 הראיונות החמים ישירות לוואטסאפ מיד כשהם עולים! הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של טוב: https://bit.ly/Tov3 📰 רוצים לצפות בקטעים החזקים ביותר מכל ראיון? הצטרפו לערוץ היוטיוב שלנו כותרות היום: https://bit.ly/KotrotYT 🎵 אנחנו גם בטיקטוק! תפסיקו לחפש תוכן טוב ופשוט תעקבו: https://tinyurl.com/bddb3dtj ✈️ הטלגרם שלנו – ישירות לנייד, בלי אלגוריתמים: https://bit.ly/TOVTG 👍 פייסבוק – בואו לחזק אותנו בזירה הגדולה:   / news.tov.tv   📸 אינסטגרם – התוכן הכי חזק שלנו, כולל מאחורי הקלעים: https://bit.ly/Instagram_SiteTov 🐦 עקבו אחרינו בטוויטר:   / tovnews1   בשיחה מרתקת עם טל אורנן, תא"ל במיל' אורן סולומון חוזר לרגעים המכריעים של מלחמת לבנון השנייה. סולומון מנתח את הכשלים האסטרטגיים של הפיקוד העליון, את ההלם ברגע חטיפת החיילים, ואת הקונספציה השגויה של "ניצחון ללא הכרעה". הסרטון מספק הצצה נדירה למה שהתרחש מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות ומציף לקחים קריטיים שרלוונטיים גם למציאות הביטחונית של היום. בוקר החטיפה וההלם בבור: תא"ל (מיל') אורן סולומון משחזר את זיכרונותיו כקצין בכיר באגף המבצעים (ראש זירה בחטיבת המבצעים) בבוקר פרוץ מלחמת לבנון השנייה. במהלך הערכת מצב עם רח"ט המבצעים, הוא הבחין בקמב"ץ פיקוד צפון זז באי-נוחות לנוכח הודעות בביפרים על "נפילות" של פצמ"רים ורקטות, ופתיחת קו אדום לפיקוד חשפה כי אבד הקשר עם סיור צה"ל ובוצעה חטיפה. סולומון מתאר את פניהם הלבנות מהלם של הרמטכ"ל דן חלוץ וסגנו קפלן כאשר ירדו במדרגות החמ"ל של זירת צפון. בלוף הלמידה ומנגנון הטיוח: סולומון קובע נחרצות כי מדינת ישראל וצה"ל לא למדו דבר ממלחמת לבנון השנייה, וההוכחה החד-משמעית לכך היא הגעתו של אסון השביעי באוקטובר מתוך יהירות, זלזול באויב וחוסר הבנה שלו. הוא תוקף את מנגנון התחקירים של הצבא ומצהיר כי בשביעי באוקטובר מערכת הביטחון הגיעה לשיאים חדשים של "טיוח, הסתרה והעלמה" שאינם מאפשרים ללמוד מקצועית. המנחה מזכיר כי המלחמה ההיא החלה בחטיפת חיילים שנרצחו בצורה מכברית, והובילה להתשת הצפון ב-4,000 רקטות בגלל לחימה רופסת בקו הכפרים הראשון ללא כיבוש או התקדמות. האחראים לחיסול הסד"כ והטנקים: סולומון חושף כי בעוד שגבי אשכנזי בלם זמנית את קיצוץ הסד"כ אחרי לבנון השנייה, פחות מעשור לאחר מכן, ב-2014, הוביל הרמטכ"ל בני גנץ תוכנית קיצוצים קטלנית. מי שהיה המתכנן והמבצע הראשי של חיסול הסד"כ הגדול הוא סגנו דאז, גדי אייזנקוט, אשר בין השנים 2014–2015 קיצץ לחלוטין חטיבות שריון, אגדים ארטילריים, חטיבות חי"ר, טייסות קרב וטייסות מסק"ר. סולומון מסמן את אלופי המטכ"ל שהצביעו בעד הקיצוץ – ובהם גדי אייזנקוט, ניצן אלון, הרצי הלוי, תמיר הימן ויאיר גולן – ומדגיש כי אף אחד מהם אינו מוכן לומר "טעיתי, שגיתי", דבר המוכיח כי הצבא מסרב להפיק לקחים. כתוצאה מכך, כוחות המילואים נאנקים כיום תחת הנטל לאחר שמאות אלפי לוחמים שוחררו. תוכנית המתקפה של כוח רדואן: סולומון מבהיר כי חיזבאללה הוא ארגון רציני שביצע תהליך למידה עמוק בעקבות לבנון השנייה. בעוד שבעבר הארגון הסתפק ב"ניצחון באמצעות אי-הפסד" (עמידה על הרגליים באש ורקטות), הוא שינה פאזה ופיתח את תוכנית המתקפה של כוח רדואן – בניית מערך של למעלה מ-10,000 לוחמים שנועדו לפלוש רשמית ולכבוש את הגליל, דבר שצה"ל לא הבין עד הקצה. המנחה מציין כי דווקא בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים דובר על כיבוש הגליל באתרים לא מיינסטרימיים, בעוד שצה"ל התמקד רק באימונים סינתטיים בשמורות הטבע, וכי זהו נס מוחלט שחיזבאללה לא תקף בתיאום עם חמאס, אחרת לוחמיהם היו תוקעים כף בכיכר רבין בתל אביב. הדרישה המבצעית לכיבוש מוחלט: סולומון טוען כי המערכה בלבנון השנייה נכשלה משום שהצבא נשען על הקונספציה שמערכה באש תספק מענה מבצעי, וסירב לאמן ולחמש את כוחות היבשה. הוא נזכר כי בתחילת לבנון השנייה ראש חטיבת המבצעים חזר "זחוח" מישיבת מטכ"ל וסיפר שחיזבאללה על הברכיים בגלל השמדת הפאג'רים, אך תוך יום-יומיים חטפנו את הפגיעה בספינת הסטיל והקונספציה קרסה. הוא קובע כי למידת חצי הדרך מאז השביעי באוקטובר אינה מספקת, ודורש כיבוש מלא של כל רצועת עזה והתקדמות צבאית מוחלטת בלבנון עד לנהר הליטני, תוך השמדת מטרות של חיזבאללה ומדינת לבנון על כל כדור או רחפן שנורה לעברנו. הסכנה שבקרייריזם הצבאי: בתגובה לשאלת המנחה האם הקרייריזם והריצה בין תפקידים כל שנתיים מונעים למידה וגורמים לקצינים "לכסות עבר מסוים בגופם" ולהמשיך הלאה, סולומון מגדיר זאת כהסתכלות פשטנית. הוא מודה שכל מפקד רוצה לסיים תפקיד בהצלחה ולקדם קריירה, אך מבהיר שהבעיה עמוקה ודרמטית בהרבה, ונעוצה בחוסר היכולת של הקצונה להביע עמדה מקצועית עצמאית, לקבל ביקורת ולשנות את ה-DNA התרבותי של הצבא. 11700 ornan solomon