מה יקרה ביום שבו כולם יתחילו להסכים איתך?

אנחנו רגילים לחשוב שהצלחה היא הרגע שבו אנשים סוף סוף מקשיבים לנו, מעריכים אותנו ומכירים בכך שצדקנו. אבל האם ייתכן שדווקא הרגע שבו כולם מפסיקים לחלוק עלינו הוא רגע מסוכן? מדוע התורה מצווה דווקא למלך, האדם החזק ביותר במדינה, להחזיק איתו תמיד את ספר התורה ולהיזהר ש"לבלתי רום לבבו מאחיו"? מה קורה לאדם כאשר הוא כבר אינו שומע ביקורת, כאשר כולם מחזקים את דעתו, וכאשר הכוח שבידיו גורם לו להאמין שאולי הוא כבר אינו צריך ללמוד מאף אחד? מסע אל עומק הסכנה השקטה של ההצלחה...