ישראל בונה לעצמה עבר מפואר - שאול, דוד ושלמה

מלכות דוד ושלמה: היסטוריה או תעמולה על עבר מפואר לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור היה צריך לספק לתושבי יהודה, החל מימי מנשה, גרסה מפוארת על עברה של הממלכה. כך נרקם הרעיון לדמיין ממלכה פיקטיבית שלמרבה ההפתעה לא דאגו להעניק לה שם. הומצאו סיפורים על ימים רחוקים שאין איש יכול לזוכרם, בהם שלטו מלכים גדולים בירושלים על שטחן של שתי הממלכות יחד, שהיו פעם ממלכה אחת, חזקה ומפוארת, ועתה, בימי מלכותו של מנשה, יש להחזיר עטרה ליושנה ולראות בממלכת ישראל לשעבר חלק מיהודה. בציבור הרחב מייחסים לארכיאולוגיה יכולת להכריע חד משמעית בדבר אמתותו של סיפור מקראי. ציפייה זו שגויה. לאירועים רבים אין זכר ארכיאולוגי ואין אנו מפקפקים בקיומם. לעומת זאת, אתרים ארכיאולוגיים מרשימים נותרים בעינינו כחידה ללא פשר. אי לכך, הוויכוח בין ארכיאולוגים בדבר קיומה או אי קיומה של מה שמכונה ״הממלכה המאוחדת״ לא ייפתר בוויכוח על תיארוך ממצאים ארכיאולוגיים. להערכתי, הפתרון מצוי בקריאה ביקורתית של הטקסט המקראי וניתוחו באמצעות הישגי המחקר הפילולוגי, האפיגרפי וחקר הסוגות הספרותיות. הניתוח הדיאכרוני של הטקסטים, כלומר על פי הערכת מועדי חיבורם, יבהירו לנו את חידת ימי מלכותם שאול, דוד ושלמה. שתי כתובות חוץ מקראיות מעידות על שושלת מלכים על שמו של דוד. כתובת מישע מלך מואב (שורה 31) וכתובת תל־דן המיוחסת לחזאל מלך ארם (שורה 9) מעידות על קיום ממלכה בשם "בית דוד". עם זאת, אין לנו שום ידיעה על המלכים שאול, דוד ושלמה מחוץ למחזור הסיפורים המקראיים עליהם, דבר המעמיד בספק את עצם קיומה של ממלכה אחת, המורכבת מישראל ויהודה ושבירתה ירושלים. סגנון כתיבתם של הסיפורים המקראיים האלה אינו דומה למיתוסי אֵלים עם נסים ונפלאות, אין הם אגדות־עם נוסח סיפורי האבות והשופטים או סיפורי נביאים על אלישע ואליהו. סוגתם הספרותית של סיפורים אלה מובילה למסקנה שהם לא הגיעו לידיעת המחברים כמסורת שבעל פה שעברה מפה לאוזן ומדור לדור. בסוגה זו של סיפורים שבעל פה נשכחים בדרך כלל השמות והעובדות מיטשטשות. ואילו תיאור תככי החצר של שאול, דוד ושלמה מצטיינים בשפע רב של פרטים ונראים במבט ראשון כאירועים היסטוריים לכל דבר. מחבריהם הקפידו לכלול בהם כמות מרשימה של דמויות ומקומות וסיפקו לסיפורים מראה ריאליסטי. הקורא מקבל תחושה שהם נכתבו בידי עד ראייה שחי את האירועים ונטל בהם חלק, ולכן היה מסוגל לדווח עליהם בפירוט רב.