פרשת בהעלותך - תפילה קצרה, או תפילה ארוכה ? - אורות הראי'ה קוק על הפרשה

בס'ד 1. מרים מצורעת (במדבר יב, יג') - וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג….. וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר: אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ. 2. תפילה קצרה ותפילה ארוכה לשתיהם מקום לפי המצב - (ברכות לד.) - ת''ר מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי א''ל תלמידיו רבינו כמה ארכן הוא זה אמר להם כלום מאריך יותר ממשה רבינו דכתיב ביה {דברים ט-כה} וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהֹוָה אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר יְהֹוָה לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם. שוב מעשה בתלמיד א' שירד לפני התיבה בפני ר''א והיה מקצר יותר מדאי א''ל תלמידיו כמה קצרן הוא זה א''ל כלום מקצר יותר ממשה רבינו דכתיב {במדבר יב-יג} אל נא רפא נא לה 3. עין איה חמישי קיא' - תכלית התפילה היא בשניים, לפעול על עצמו לשנות תכונתו ולהרים השגתו או תכונת מי שמתפלל עליהם, וזאת התפילה צריכה אריכות יתירה, כערך שינוי תכונות שנמשך בהדרגה. וזאת היתה תכלית אריכות משרע"ה ארבעים יום, כנגד יצירת הולד, להורות על נתינת צורה חדשה ולב חדש למי שהתפלל עליהם, שהכל תלוי במתפלל. אמנם יש עוד ערך לתפילה שאחרי שכבר נעשה כל הצריך להעשות בפנימיות ההרגשה, תשמש התפילה להוציא אל הפועל בדיבור כל הנעשה בנפש פנימה. וע"ז א"צ אריכות כלל, כי בדיבור אחד יוצא אל הפועל המון רגשות. וע"כ הי' מקצר בתפילה ג"כ במקום צורך להשתמש בתכונה זו של הוצאה אל הפועל המוכן כבר ברגש. ע"כ יש פנים לאלה הב' דרכים ובלבד שיכוין לבו לשמים, לפי התכונה האפשרית וכפי צורך השעה, "ועמך כולם צדיקים ". 4. הַתְּפִלָּה זוֹרַעַת בָּנוּ אוֹרוֹת קְדוֹשִׁים (אורות התפילה א, ו') - הַתְּפִלָּה מַעֲמֶקֶת בָּנוּ אֶת הַהַרְגָּשָׁה הָעֶלְיוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא הַתַּמְצִית שֶׁל סְפִיגַת אוֹר חֵי הָעוֹלָמִים שֶׁבְּנִשְׁמָתֵנוּ, וְהִיא זוֹרַעַת בָּנוּ אוֹרוֹת קְדוֹשִׁים מַצְמִיחִים פְּרִי יְשׁוּעָה. וְלֹא לָנוּ הָאִישִׁים הַבּוֹדְדִים, בְּתוֹר פְּרָטִיּוּתֵנוּ, לְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁהַתְּפִלָּה עוֹשָׂה, הִיא עוֹשָׂה בַּעֲדֵנוּ וְעִמָּנוּ בְּיִחוּשֵׂנוּ לְכָל הַיֵּשׁ כֻּלּוֹ, לְכָל הַחַיִּים וְהַמְּצִיאוּת, לְכָל עֶרְכֵיהֶם, הֶעָבָר, הֶעָתִיד, וְהַהוֹוֶה.