למה יושבים בסוכה? העמקה בסוגיית סוכה האם זכר לענני כבוד או זכר לסוכות ממש?

חג הסוכות מביא איתו שאלה יסודית ועמוקה: למה אנחנו יוצאים מדירת קבע לדירת עראי דווקא בחודש תשרי? בשיעור מרתק זה נצלול לעומק מחלוקת התנאים המפורסמת האם "סוכות ממש" או "ענני כבוד"? נבאר את שיטות הטור, הב"ח, הרשב"ם והרמב"ן, נגלה את ההסבר המאיר של הגר"א על הקשר בין יום הכיפורים לענני הכבוד, ונלמד מתורת ה'שפת אמת' והאדמו"ר מצאנז כיצד להפוך את הארעיות לקביעות רוחנית אמתית בחיים שלנו. צפייה מועילה, וחג סוכות שמח🌿 תוכן השיעור: 00:00 - סיפור פתיחה: הסוכה שנעלמה בירושלים 02:01 - למה יושבים בסוכה? שאלת היסוד ומקור הפסוקים 03:00 - מחלוקת התנאים: ענני כבוד או סוכות ממש? 05:04 - שתי שאלות מרכזיות: שורש המחלוקת ולמה דווקא בתשרי? 05:47 - פסיקת הטור ושיטת רבי אליעזר 08:05 - דעת הב"ח: חובת כוונה מיוחדת במצוות סוכה 10:26 - שיטת הרשב"ם: סוכות ממש ותכלית הזיכרון בעונת האסיף 14:15 - שיטת הרמב"ן: הדגש על "הושבתי" וענני הכבוד 14:58 - ביאור הגר"א: חזרת ענני הכבוד לאחר יום הכיפורים 19:50 - עומק המחלוקת: פעולת האדם מול פעולת שמיים 23:51 - תורת ה'שפת אמת': דירת עראי ויציאה מכבלי החומריות 27:32 - סיפור מחזק: סוכות במחנות העקורים עם האדמו"ר מצאנז 29:17 - איחוד השיטות: מתי הופך העראי לקבע האמיתי? 32:54 - סיכום וברכה לחג מקורות: ויקרא פרק כג - פסוק מב -מג "בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כׇּל-הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת. לְמַ֘עַן֮ יֵדְע֣וּ דֹרֹֽתֵיכֶם֒ כִּ֣י בַסֻּכּ֗וֹת הוֹשַׁ֙בְתִּי֙ אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּהוֹצִיאִ֥י אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃" גמרא סוכה דף יא: תַנְיָא: "כִּי בַסּוּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", עַנְנֵי כָבוֹד הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: סוּכּוֹת מַמָּשׁ עָשׂוּ לָהֶם. טור: הסוכות שאומר הכתוב שהושיבנו בהם הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו שנעשה בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו ואנחנו יוצאין מן הבית לישב בסוכה בזה יראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשותה רשב"ם ויקרא כד' ,ב: למען ידעו דורותיכם - פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש. וזה טעמו של דבר: חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך - באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר. למען תזכרו - כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה - בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וכסדר הזה נמצא בפרשת עקב תשמעון. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה וגו' ויאכילך את המן וגו'. ולמה אני מצוה לך לעשות זאת? כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ואכלת ושבעת ורם לבבך ושכחת את ה' וגו' ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב לבלתי רום לבבו על בתיהם מלאים כל טוב, פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה. שפת אמת: איתא בגמ' מחלוקת אי סוכה דירת ארעי או קבע. ונראה דשניהם לדבר אחד נתכוונו. דודאי המצוה הוא צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי. כענין שכתוב בחרתי הסתופף בבית אלקי כו'. אבל צריכין להאמין ולידע כי זאת הדירת ארעי הוא הקביעות ועיקר החיות לכל המקומות. וזה עצמו המכוון שיהי' הדירת ארעי קבע יותר מכל הדירות קבועין שבעולם. כי בסוכות הושבתי הוא שהוציאנו הקב"ה ממצרים להיות בני חורין. ועיקר החירות שלא יהי' הנפש מקושר אל הגשמיות ויוכל לצאת מדירת קבע. וזהו ב' הפירושים סוכות ממש עשו להם או ענני כבוד. ושניהם אמת שע"י שיצאו למקום מדבר ויצאו מדירת קבע לארעי לכן סבבם בענני כבוד. והנה כ' למען ידעו שיש בכח מצוה זו לזכות לדעת ולהתדבק בבחי' החירות שהי' ביציאת מצרים.