אֲנִי פָּשׁוּט קָם – שיר על הסתגרות, הלם קרב ופוסט־טראומה מורכבת | מיכאל שמידט
מיכאל שמידט
0:00 / 0:00
אֲנִי פָּשׁוּט קָם – שיר על הסתגרות, הלם קרב ופוסט־טראומה מורכבת | מיכאל שמידט
286 просмотров · 2 мес. назад
מיכאל שמידט
42 подписчика
286 просмотров · 2 мес. назад
אֲנִי פָּשׁוּט קָם – שיר על הסתגרות, הלם קרב ופוסט־טראומה מורכבת | מיכאל שמידט
״אני פשוט קם״ נכתב מתוך החיים שבין ארבעה קירות:
בית שאמור להיות המקום הבטוח, אבל כל רעש, ריח או מגע עלולים להפוך בו לטריגר.
זה שיר על ההסתגרות, על הקושי לבקש עזרה ועל הפער שבין מה שהחברה רואה לבין מה שמתחולל בפנים.
מילים: מיכאל שמידט
יושב לי בין ארבעה קירות,
במקום הבטוח שנקרא בית.
ברדיו מתנגן שיר תקווה,
ובחוץ — עוד חריקה.
סתם עוד שכן שחנה.
כל צליל נחתך באוויר,
כל ריח מציף.
השמש בחוץ מלטפת ומזמינה,
ורק אצלי התריסים
איבדו מגע מזמן...
יושב לי בין ארבעה קירות,
במקום שאמור להיות הבית.
זה קיץ עכשיו,
ואצלי בתוך הבית
הקור שולט בהרגשה.
הכול מועצם,
הכול עולה בבת אחת.
אין ברירה, יש מטרה —
אז קדימה,
נבקש את העזרה.
ושוב אני נזרק אל אותם הרגעים,
כשהרעש שבחוץ
מרעיד אותי מבפנים.
שוב הזיעה,
שוב הצל,
אבל העין מחפשת את האור,
כמהה אל היופי,
אל הדרך לחזור.
שוב אני נסגר,
שוב אני נשבר —
אבל הלב לא מוותר.
אני פשוט קם!
במיטה שוכב לנוח,
בחוץ הכלב רק משחק ונובח.
נזרק בכל הכוח
אל הימים שעוד היה לי כוח.
רעש קטן ברחוב הופך להדף,
צליל אקראי מחזיר אותי
אל אותם הרגעים.
והגוף דרוך,
והרעש לא נותן מנוח.
זה חופש עכשיו בחוץ,
ואצלי אפילו השמש
כבר לא מבקרת.
אבל יש ילדה,
ויש חיים.
ותמיד שם עבורה —
לא כי אין ברירה.
היא האור והתקווה.
ושוב אני נזרק אל אותם הרגעים,
כשהרעש שבחוץ
מרעיד אותי מבפנים.
שוב הזיעה,
שוב הצל,
אבל העין מחפשת את האור,
כמהה אל היופי,
אל הדרך לחזור.
שוב אני נסגר,
שוב אני נשבר —
אבל הלב לא מוותר.
אני פשוט קם!
יש ימים שאתם רואים אותי
וחושבים שהכול בסדר.
יש ימים — והם הרוב —
שאפילו לא תראו אותי.
לא ביקשתי שיקלו עליי את הדרך,
רק ביקשתי שיראו אותי.
אני מנסה לרמוז ולבקש,
אבל מהי עזרה
מול סבל שאי אפשר לתאר?
אז אם כבר התקרבתם —
רק תלחשו.
תנו לי יד בלי מילים.
כי גם לבקש עזרה
זה לא פשוט בכלל.
ושוב אני נזרק אל אותם הרגעים,
כשהרעש שבחוץ
מרעיד אותי מבפנים.
שוב הזיעה,
שוב הצל,
אבל העין מחפשת את האור,
כמהה אל היופי,
אל הדרך לחזור.
שוב אני נסגר,
שוב אני נשבר —
אבל הלב לא מוותר.
אני פשוט קם!
בין ארבעה קירות,
במקום שאמור להיות הבית,
יש ילדה,
ויש חיים.
שוב אני נסגר,
שוב אני נשבר,
ושוב אני קם.
כן —
אני פשוט קם.
#אניפשוטקם #הלםקרב #פוסטטראומה #טראומהמורכבת #PTSD #שירישראלי #מיכאלשמידט