"אני מרצה ואני שונאת את זה": איך באמת משתחררים מהצורך לרצות? (חלק א') | חיבור עצמי, פרק 17

"מה אני אעשה, אני פשוט אדם מרצה... אני שונאת את זה, אבל זו מי שאני." כמה פעמים תפסתם את עצמכם אומרים או חושבים את המשפט הזה? כמה פעמים הרגשתם שאתם מבטלים את עצמכם מול אחרים, שההשוואה והתחושה שאתם "לא מספיק" אוכלות אתכם מבפנים, ולמרות שנמאס לכם – אתם לא מוצאים את דרך היציאה? בפרק החשוף והמרגש הזה, נועה יהושע אביוני מארחת את שני בן שבת (בת 34) לשיחה כנה ואמיצה על המסע האישי שלה. אחרי שנים של טיפולים שהתמקדו רק בהתנהגות החיצונית ופחות במה שקורה פנימה – שני מצאה דרך עמוקה וחדשה להשתחרר מדפוס הריצוי ולחזור להיות היא עצמה. מה תגלו ותלמדו בפרק? • אשליית הריצוי: למה הורגלנו לחשוב ש"ריצוי זה אופי", והאם זה באמת מי שאנחנו או רק מנגנון הגנה תודעתי? • שורש ההשוואה והקנאה: מה באמת קורה בתוכנו כשאנחנו מרגישים "לא מספיק" מול אחרים. • למה טיפולים קלאסיים לא תמיד עובדים: מה שחסר בעבודה התנהגותית שטחי וכך משאיר אותנו בלופ של אשמה. • תרגיל מעשי למאזינים: צעד ראשון ושימושי לשחרור מדפוס הריצוי וחזרה למרכז ולערך העצמי. שיחה מעצימה שתראה לכם שאתם לא "תקועים" עם האופי הזה לכל החיים, ויש דרך אמיתית להשתחרר! קדימה, מתחילים! נושאים בפרק: ריצוי אנשים | דפוס ריצוי | ביטחון עצמי | ערך עצמי | איך להפסיק לרצות | השוואות וקנאה | חוסר הערכה | שיטת NYE | נועה יהושע אביוני | שני בן שבת