שהנרקיססיט אומר לך השתנית

הוא הכיר אותי באור שלי ואז שאל למה השתניתי יש משהו שהבנתי רק בדיעבד על קשר נרקיסיסטי. הוא לא הכיר אותי כשכבר הייתי מרוקנת. הוא הכיר אותי באור שלי. הוא הכיר אישה עם שמחת חיים, עם ביטחון, עם חלומות, עם אנשים סביבה, עם תחומי עניין, עם צחוק, עם אנרגיה. אישה שהיה בה משהו חי. ואולי דווקא זה היה אחד הדברים שמשכו אותו אליי. בהתחלה הרגשתי שהוא רואה בי את כל מה שטוב. שהוא מתפעל ממני. שהוא אוהב את האור הזה. לפעמים אפילו הרגשתי שסוף סוף הגיע מישהו שרואה אותי באמת. אבל לא שמתי לב איך לאט לאט התחלתי להצטמצם. עוד ביקורת קטנה. עוד עקיצה. עוד ריב שגרם לי לפקפק בעצמי. עוד פעם שאני מסבירה את עצמי. עוד פעם שאני מוותרת על משהו כדי שיהיה שקט. עוד פעם שאני בודקת את המילים שלי לפני שאני מדברת. עד שיום אחד כבר לא ידעתי איפה הוא נגמר ואיפה אני מתחילה. וזה בעיניי אחד הדברים הכי כואבים בקשר כזה. את לא מאבדת רק את הקשר. את עלולה לאבד בדרך את הקשר עם עצמך. פתאום אין כוח. אין חשק להתלבש כמו פעם. אין כוח לפגוש אנשים. הגוף משתנה. לפעמים יורדים במשקל, לפעמים עולים. השינה משתבשת. האנרגיה נעלמת. דברים שפעם ריגשו אותך כבר לא מזיזים לך. ואז מגיע המשפט שיכול לשבור אותך: "את השתנית." "את כבר לא מי שהכרתי." ואני חושבת היום, ברור שהשתניתי. איך יכולתי להישאר אותה אישה כשכל כך הרבה מהאנרגיה שלי הלכה על לשרוד את הקשר? על להבין מה קרה? על לרצות? על להרגיע? על להוכיח? על לתקן? על לנסות לחזור שוב ושוב לאהבה שהייתה בהתחלה? אבל כאן מגיע החלק החשוב. אני לא רוצה לתת לאף אדם את הכוח לומר שהוא לקח לי את האור לתמיד. כי האור שלי לא היה שלו מלכתחילה. הוא היה שלי. אולי התרחקתי ממנו. אולי שכחתי אותו. אולי במשך תקופה כבר לא הצלחתי להרגיש אותו. אבל הוא לא נעלם. והריפוי שלי התחיל כשהפסקתי לשאול איך אני מחזירה את האדם ההוא, והתחלתי לשאול: איך אני מחזירה אותי? לאט לאט. לחזור לדברים שאהבתי. לחזור לאנשים שעושים לי טוב. לחזור לגוף שלי. לקול שלי. לגבולות שלי. לאמונה שלי. לרצונות שלי. לחלומות שהנחתי בצד. והכי חשוב, להפסיק לחפש אצל מי שפגע בי את האישור לכך שאני שוב ראויה. כי זאת האחריות שלי עכשיו. להחזיר לעצמי את הכלי. לנקות אותו מכל מה שהאמנתי על עצמי בתוך הקשר. ולמלא אותו שוב באור שהוא תמיד היה שלי. ואולי אני אפילו לא צריכה לחזור להיות מי שהייתי לפניו. אולי אחרי כל מה שעברתי, אני יכולה להפוך לאישה שמכירה את האור שלה כל כך טוב, שהיא כבר לא נותנת לאף אחד לשכנע אותה שהוא המקור שלו.