הילד שמסתתר בנו | מילים: דוד יחיאל סעדה

הילד שמסתתר בנו מילים: דוד יחיאל סעדה בכל אחד ישנו הילד של פעם, שיושב וחושב איך הכל היה פשוט. בנסיעה לבית-ספר היה איזה טעם, עם השירים, הציורים והתמימות. כי יש משהו מיוחד בילד שמסתתר בנו, הסקרנות הזו שאף פעם לא נגמרת. הוא רוצה לדעת מה מחכה מחר, מסתכל על העולם בעיניים פתוחות, ונותן לנו את התקווה שיהיה פה נפלא. השנים קצת עברו והשאירו סימן, המשחקים בחצר התחלפו להם בשגרה. אבל הלב נשאר צעיר ומוכן, והילד שבנו מזכיר את הריח הישן. כי יש משהו מיוחד בילד שמסתתר בנו, הסקרנות הזו שאף פעם לא נגמרת. הוא רוצה לדעת מה מחכה מחר, מסתכל על העולם בעיניים פתוחות, ונותן לנו את התקווה שיהיה פה נפלא. עכשיו מביטים קדימה, הדרך פתוחה, הילד שוב מחייך, הכל נראה אחרת. הזיכרון המתוק הוא לא עבר שנשכח, הוא גם המחר, והאש שבי בוערת. הזיכרון המתוק הוא לא עבר שנשכח, הוא גם המחר, והאש שבי בוערת. מסתכל על העולם בעיניים פתוחות, ונותן לנו את התקווה שיהיה פה נפלא.