לא יאומן!!! בתורה אין ציווי מפורש לתקוע בשופר בראש השנה; ואיך זה קשור לראש השנה שחל בשבת?

בתחילת השיעור נראה שמצוות תקיעת שופר בכלל לא מופיעה במפורש בנוגע לראש השנה. זאת בניגוד לארבעת המינים, סוכה, מצה וצום שמופיעות כמצוות מפורשות בתורה. מכאן נבין שייתכן ש"יום תרועה" כוונתו בכלל - על פי פשט התושב"כ - ליום בכי, ליום זעקה, ליום קריאה, התעוררות וכד'. לאחר מכן נדבר על מח' הבבלי והירושלמי בשאלה מדוע אין תוקעים בשופר בר"ה שחל בשבת. נראה אפשרויות שונות בהבנת המחלוקת, ונגיע לאפשרות שלפי הירושלמי בר"ה שחל בשבת אין צורך לתקוע בשופר, לא שאסור לתקוע בשופר. בסוף נסביר למה אין צורך לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, ומזה נוכל לקחת מסר גדול לעבודת היום הקדוש הבא עלינו לטובה. בסוף השיעור שכחתי לסגור את המעגל... דהיינו לומר שאם הולכים לפי הירושלמי שהתורה עצמה אמרה לא לתקוע בשבת, זה מתחבר למה שראינו בתחילת השיעור, שהמצווה לתקוע בשופר בכלל לא כתובה בצורה ברורה. כלומר מבחינת התורה שבכתב, שהיא הנשמה של המצוות, מה שחשוב זה "יום תרועה" כלומר הזעזוע, ההתעוררות, להריע "יחי המלך" וכד'. ואם זה שורש המצווה, בשבת מקיימים את זה ללא שופר, וזה לא חידוש כל כך גדול כי ממילא לא היה ציווי ישיר ומפורש לתקוע בשופר. מישהו ששמע את השיעור סיפר לי שהרב עמיטל זצ"ל (ראש ישיבת הר עציון), שאל: מדוע המשנה "וכי ידיו של משה עושות מלחמה... וכי נחש ממית וכי נחש מחיה", כתובה אחרי המשניות של שופר? מדוע רבי יהודה הנשיא הכניס משנה זו דווקא אחרי המשניות שעוסקות בשופר? והתשובה: כדי שנדע שהשופר לא פועל באופן מאגי, כמו שידיו של משה והנחש לא פעלו באופן מאגי אלא גרמו להתעוררות ליבם של ישראל לאביהם שבשמים. וזה מתחבר בדיוק למה שאמרנו בשיעור, שנשמת המצווה היא "יום תרועה" ולא לתקוע בשופר. שנזכה להתעורר ולהתחבר לאבינו שבשמים. לאחר השיעור אחד הצופים כתב לי בשם הבני יששכר, שב"כוונא" אומרים "וכל דינין מתעברין מינה" ולכן אפשר לומר שבגלל ששבת מסלקת את הדינים אין צורך בשופר. תודה רבה על ההערה החשובה הזו. הוספתי זאת בדף מקורות. קישור לדף המקורות: חפשו בתקיה זו https://bit.ly/3EYFKfX 51. לא יאומן!!! התורה לא מצווה בפירוש לתקוע בשופר בראש השנה; ואיך זה קשור לראש השנה שחל בשבת? מילות מפתח: ראש השנה, שבת, מצוות שופר, תושב"כ ותושב"ע, דרבנן ודאוריתא, בבלי וירושלמי, למה אין תוקעים בשופר בר"ה שחל בשבת, רבן יוחנן בן זכאי, משמעות המילה "תרועה" ומשמעות המילה "תקיעה" בתושב"כ, עילוי העולמות בשבת, תניא פרק כט, תפילין בשבת, וכל דינין מתעברין מינה.